יד

אוי לנו כי פנה יום כי ינטו צללי ערב. רבונו של עולם, אתה ידעת איך שהתגבר הבעל דבר בעתים הללו ובימינו אלה לבלבל ולערבב את האמונה הקדושה, עד אשר על ידי זה נפרדנו ממך ונתרחקנו ממך מאד וירדנו מטה מטה, בנפילה אחר נפילה, עד בלי שיעור וערך כלל, ואבדנו את המתנה טובה שנתת לנו שנהיה נקראים עליון, כמו שכתוב: את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וכו'. ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגולה וכו', ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת וכו', ועל ידי שפגמנו באמונתך הקדושה על ידי זה אבדנו את המתנה הזאת ונעשו העכו"ם עליונים, כי הם עלו למעלה מעלה ואנחנו ירדנו מטה מטה, וגם על ידי זה חרבה ירושלים שהיא בחינת אמונה, כמו שכתוב: עיר הצדק קריה נאמנה. וגם על ידי זה אבדנו כל ההשפעות טובות, והתגרו בנו הדינים מאד, עד אשר על ידי זה באנו למה שבאנו, ואתה ידעת כי כל זה גרם לנו עוון הגדלות, כאשר הודעתנו על ידי חכמיך הקדושים שעיקר הנפילה של האדם הוא על ידי גדלות, כי כל זמן שהאדם דבוק בך ובאמונתך הקדושה אינו יכול לשלוט עליו שום דין ולא יהיה לו שום נפילה. כי מי יוכל ליגע בו באשר הוא קרוב אל המלך. ומי הוא זה ערב את לבו לגשת אליו, אבל על ידי גאוה וגדלות אזי האדם נפרד ממך כי אין אתה והוא יכולין לדור במקום אחד, ועל ידי זה הוא בא לפגמי אמונה וכל הדינים שורים עליו ונפילתו גדולה מאד רחמנא ליצלן, והוא מבחינת מחריבי ירושלים רחמנא ליצלן:

רבונו של עולם, אתה הודעת לנו כי עיקר התיקון לזה הוא על ידי בינה, היינו על ידי התבוננות הלב בגדולת הבורא יתברך ובגודל רחמיו וחסדיו אשר מתנהג עמנו בכל דור ובכל עת, וכן צריך האדם להתבונן עצמו בגודל שפלות עצמו. על כן חוס וחמול עלינו וחננו מאתך חכמה בינה ודעת, וזכנו להתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת הבורא יתברך בזריזות גדול, ותכף תפול עלינו אימה ופחד גדול על ידי שנתבונן בגודל החסדים שעשית עמנו, שהחזרת לנו את נשמותינו ונעשינו בריה חדשה ממש ונתחדש מוחנו ושכלנו, אף על פי שכפי אשר ידענו פחיתות מדרגתינו ושפלותינו אין אנו כדאים לכך, רק אתה מנהיג עולמך בחסד ובריותיך ברחמים ולגדולתך אין חקר, ועל ידי שנתבונן בזה היטב ועוד בכיוצא בזה, על ידי זה יהיה נשבר רוחנו בקרבנו באמת, ותתרבה ותתרחב ותתגדל אמונתך הקדושה, ויקויים מקרא שכתוב: חדשים לבקרים רבה אמונתך. ועל ידי זה נזכה לבחינת בנין ירושלים, ונזכה ליראה מלפניך יראה שלימה, ויקוים בנו מקרא שכתוב: עקב ענוה יראת יהוה. ותמשיך עלינו הארה אמתיית מבחינת עולם הבא שאז יהיה עיקר התגלות הדעת, כמו שכתוב: כי מלאה הארץ דעה את יהוה. עד שנזכה על ידי זה לבנין ירושלים ממש, ותתן לנו חלק טוב לעולם הבא:

לשבת

וְזַכֵּנוּ[י] לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִפְתָּחִין[ם] לָנוּ שַׁעֲרֵי בִּינָה, שֶׁנּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן עַצְמֵנוּ בְּגֹדֶל רוֹמְמוּתְךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, וּלְהַכִּיר הֵיטֵב כָּל אֶחָד אֶת מְקוֹמוֹ הַשָּׁפָל וְהַנָּמוּךְ. וְלִבְלִי לִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם מֵעוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִנְחָס, רַק אַדְּרַבָּא נִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיכָן אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה כָּזֹאת, וְאֵיךְ שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה רָאוּי לָנוּ לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כִּי לְכָךְ נוֹצַרְנוּ, וְאַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְכוּ' וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ, וְעָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים רַבִּים וְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וַאֲנַחְנוּ בְּגֹדֶל סִכְלוּת דַּעְתֵּנוּ נִמְשַׁכְנוּ אַחַר עֲצַת יִצְרֵנוּ הָרָע, עַד שֶׁבָּאנוּ לְשִׁפְלוּת וּפְחִיתוּת כָּזֶה:

וְתִפְתַּח לָנוּ אֶת עֵינֵי הַשֵּׂכֶל בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּעֵינָא פְּקִיחָא מַמָּשׁ בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל רוֹמְמוּת גְּדֻלָּתְךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ וְעֹמֶק שִׁפְלוּתֵינוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לַעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי לְהַחֲזִיק כָּל אֶחָד אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְלִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְפָּאֵר וּלְהִתְגָּאוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת מְלֵאִים אֵימָה וָפַחַד מִלְּפָנֶיךָ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וּתְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: