ס

בכל עת ועת בפרט בעת צרה חס ושלום, יתן עיני לבו ודעתו להסתכל ולהתבונן היטב על חסדי ה' וטובותיו שעשה עמו עד הנה: (לקו"ה על פס' יא)

א למנצח, על־שושן עדות, מכתם לדוד ללמד:

ב בהצותו | את ארם נהרים ואת־ארם צובה, וישב יואב ויך את־אדום בגיא־מלח שנים עשר אלף:

ג אלהים זנחתנו פרצתנו, אנפת, תשובב לנו:

ד הרעשתה ארץ פצמתה, רפה שבריה כי־מטה:

ה הראית עמך קשה, השקיתנו יין תרעלה:

ו נתתה ליראיך נס להתנוסס, מפני קשט סלה:

ז למען יחלצון ידידיך, הושיעה ימינך וענני ועננו:

ח אלהים | דבר בקדשו, אעלזה, אחלקה שכם, ועמק סכות אמדד:

ט לי גלעד | ולי מנשה, ואפרים מעוז ראשי, יהודה מחקקי:

י מואב | סיר רחצי, על־אדום אשליך נעלי, עלי פלשת התרועעי:

יא מי יובלני עיר מצור, מי נחני עד־אדום:

יב הלא־אתה אלהים זנחתנו, ולא־תצא אלהים בצבאותינו:

יג הבה־לנו עזרת מצר, ושוא תשועת אדם:

יד באלהים נעשה־חיל, והוא יבוס צרינו: