לב

צריכין להתחזק בתפלה ובשאגה לה' יתברך תמיד, כדי להנצל משטף מים רבים השוטפים בעולם הזה: (לקו"ה על פס' ג, ז)

א לדוד משכיל, אשרי נשוי־פשע, כסוי חטאה:

ב אשרי־אדם לא יחשב יהוה לו עון, ואין ברוחו רמיה:

ג כי־החרשתי, בלו עצמי, בשאגתי כל־היום:

ד כי | יומם ולילה תכבד עלי ידך, נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

ה חטאתי אודיעך, ועוני לא־כסיתי, אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה, ואתה נשאת עון חטאתי סלה:

ו על־זאת יתפלל כל־חסיד | אליך לעת מצוא, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו:

ז אתה | סתר לי [יפסיק מעט], מצר תצרני, רני פלט תסובבני סלה:

ח אשכילך | ואורך בדרך־זו תלך, איעצה עליך עיני:

ט אל־תהיו | כסוס כפרד אין הבין, במתג־ורסן עדיו לבלום, בל קרוב אליך:

י רבים מכאובים לרשע, והבוטח ביהוה חסד יסובבנו:

יא שמחו ביהוה וגילו צדיקים, והרנינו כל־ישרי־לב: