לו

עקר התפלה היא על ידי אמונה, שמאמין שהכל ברשות הקדוש ברוך הוא אפלו לשנות הטבע ואין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, כי צדיק ה': (לקו"ה על פס' יא)

א למנצח לעבד־יהוה לדוד:

ב נאם־פשע לרשע בקרב לבי, אין־פחד אלהים לנגד עיניו:

ג כי־החליק אליו בעיניו, למצא עונו לשנא:

ד דברי־פיו און ומרמה, חדל להשכיל להיטיב:

ה און | יחשב על־משכבו, יתיצב על־דרך לא־טוב, רע לא ימאס:

ו יהוה בהשמים חסדך, אמונתך עד־שחקים:

ז צדקתך | כהררי־אל, משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע יהוה:

ח מה־יקר חסדך אלהים, ובני אדם בצל כנפיך יחסיון:

ט ירוין מדשן ביתך, ונחל עדניך תשקם:

י כי־עמך מקור חיים, באורך נראה־אור:

יא משך חסדך לידעיך, וצדקתך לישרי־לב:

יב אל־תבואני רגל גאוה, ויד־רשעים אל־תנדני:

יג שם נפלו פעלי און, דחו ולא־יכלו קום: