מא

עקר הרחמנות להאיר הדעת האמתי על נפשו, לדעת בלבבו היטב בכל יום כי ה' הוא האלקים: (על"ת על פס' ב)

א למנצח, מזמור לדוד:

ב אשרי משכיל אל־דל, ביום רעה ימלטהו יהוה:

ג יהוה | ישמרהו ויחיהו ואשר יאשר בארץ, ואל־תתנהו בנפש איביו:

ד יהוה יסעדנו על־ערש דוי, כל־משכבו הפכת בחליו:

ה אני־אמרתי יהוה חנני, רפאה נפשי כי־חטאתי לך:

ו אויבי יאמרו רע לי, מתי ימות ואבד שמו:

ז ואם־בא לראות |, שוא ידבר, לבו יקבץ־און לו, יצא לחוץ ידבר:

ח יחד עלי יתלחשו כל־שנאי, עלי | יחשבו רעה לי:

ט דבר־בליעל יצוק בו, ואשר שכב לא־יוסיף לקום:

י גם־איש שלומי | אשר־בטחתי בו אוכל לחמי, הגדיל עלי עקב:

יא ואתה יהוה, חנני והקימני, ואשלמה להם:

יב בזאת ידעתי כי־חפצת בי, כי לא־יריע איבי עלי:

יג ואני בתמי תמכת בי, ותציבני לפניך לעולם:

יד ברוך יהוה | אלהי ישראל, מהעולם ועד־העולם, אמן | ואמן: