פג

עקר כבוד ה' יתברך ביותר הוא על ידי תפלה דיקא, על ידי שמתפללין ומבקשין מה' יתברך כל צרכיו, כל מה שחסר לו בגשמיות וברוחניות: (לקו"ה על פס' ב)

א שיר מזמור לאסף:

ב אלהים אל־דמי־לך, אל־תחרש ואל־תשקט אל:

ג כי־הנה אויביך יהמיון, ומשנאיך נשאו ראש:

ד על־עמך יערימו סוד, ויתיעצו על־צפוניך:

ה אמרו לכו ונכחידם מגוי, ולא־יזכר שם־ישראל עוד:

ו כי נועצו לב יחדו, עליך ברית יכרתו:

ז אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים:

ח גבל ועמון ועמלק, פלשת עם־ישבי צור:

ט גם־אשור נלוה עמם, היו זרוע לבני־לוט סלה:

י עשה־להם כמדין, כסיסרא כיבין בנחל קישון:

יא נשמדו בעין־דאר, היו דמן לאדמה:

יב שיתמו נדיבימו כערב וכזאב, וכזבח וכצלמנע כל־נסיכמו:

יג אשר אמרו נירשה לנו, את נאות אלהים:

יד אלהי שיתמו כגלגל, כקש לפני־רוח:

טו כאש תבער־יער, וכלהבה תלהט הרים:

טז כן תרדפם בסערך, ובסופתך תבהלם:

יז מלא פניהם קלון, ויבקשו שמך יהוה:

יח יבשו ויבהלו עדי־עד, ויחפרו ויאבדו:

יט וידעו כי־אתה שמך יהוה לבדך, עליון על־כל־הארץ: