פט

עקר הוא תמימות ופשיטות ואמונה ואין שום יאוש בעולם, ואפלו בשאול תחתיות יכולין למצא את ה' יתברך: (לקו"ה על פס' ג)

א משכיל, לאיתן האזרחי:

ב חסדי יהוה עולם אשירה, לדר ודר | אודיע אמונתך בפי:

ג כי־אמרתי עולם חסד יבנה, שמים | תכן אמונתך בהם:

ד כרתי ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי:

ה עד־עולם אכין זרעך, ובניתי לדר־ודור כסאך סלה:

ו ויודו שמים פלאך יהוה, אף־אמונתך בקהל קדשים:

ז כי מי בשחק יערך ליהוה, ידמה ליהוה בבני אלים:

ח אל נערץ בסוד־קדשים רבה, ונורא על־כל־סביביו:

ט יהוה | אלהי צבאות, מי־כמוך חסין | יה, ואמונתך סביבותיך:

י אתה מושל בגאות הים, בשוא גליו אתה תשבחם:

יא אתה דכאת כחלל רהב, בזרוע עזך פזרת אויביך:

יב לך שמים אף־לך ארץ, תבל ומלאה אתה יסדתם:

יג צפון וימין אתה בראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו:

יד לך זרוע עם־גבורה, תעז ידך תרום ימינך:

טו צדק ומשפט מכון כסאך, חסד ואמת יקדמו פניך:

טז אשרי העם יודעי תרועה, יהוה באור־פניך יהלכון:

יז בשמך יגילון כל־היום, ובצדקתך ירומו:

יח כי־תפארת עזמו אתה, וברצונך תרום תרים קרננו:

יט כי ליהוה מגננו, ולקדוש ישראל מלכנו:

כ אז דברת בחזון לחסידיך, ותאמר שויתי עזר על־גבור, הרימותי בחור מעם:

כא מצאתי דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו:

כב אשר ידי תכון עמו, אף־זרועי תאמצנו:

כג לא־ישיא אויב בו, ובן־עולה לא יעננו:

כד וכתותי מפניו צריו, ומשנאיו אגוף:

כה ואמונתי וחסדי עמו, ובשמי תרום קרנו:

כו ושמתי בים ידו, ובנהרות ימינו:

כז הוא יקראני אבי אתה, אלי וצור ישועתי:

כח אף־אני בכור אתנהו, עליון למלכי־ארץ:

כט לעולם אשמור אשמר־לו חסדי, ובריתי נאמנת לו:

ל ושמתי לעד זרעו, וכסאו כימי שמים:

לא אם־יעזבו בניו תורתי, ובמשפטי לא ילכון:

לב אם־חקתי יחללו, ומצותי לא ישמרו:

לג ופקדתי בשבט פשעם, ובנגעים עונם:

לד וחסדי לא־אפיר מעמו, ולא־אשקר באמונתי:

לה לא־אחלל בריתי, ומוצא שפתי לא אשנה:

לו אחת נשבעתי בקדשי, אם־לדוד אכזב:

לז זרעו לעולם יהיה, וכסאו כשמש נגדי:

לח כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן סלה:

לט ואתה זנחת ותמאס, התעברת עם־משיחך:

מ נארתה ברית עבדך, חללת לארץ נזרו:

מא פרצת כל־גדרתיו, שמת מבצריו מחתה:

מב שסהו כל־עברי דרך, היה חרפה לשכניו:

מג הרימות ימין צריו השמחת כל־אויביו:

מד אף־תשיב צור חרבו, ולא הקמתו במלחמה:

מה השבת מטהרו, וכסאו לארץ מגרתה:

מו הקצרת ימי עלומיו, העטית עליו בושה סלה:

מז עד־מה יהוה תסתר לנצח, תבער כמו־אש חמתך:

מח זכר־אני מה־חלד, על־מה־שוא בראת כל־בני־אדם:

מט מי גבר יחיה ולא יראה־מות, ימלט נפשו מיד־שאול סלה:

נ איה | חסדיך הראשנים | אדני, נשבעת לדוד באמונתך:

נא זכר אדני חרפת עבדיך, שאתי בחיקי כל־רבים עמים:

נב אשר חרפו אויביך | יהוה, אשר חרפו עקבות משיחך:

נג ברוך יהוה לעולם, אמן | ואמן: