הֲלָכָה א

וּכְדֵי לְתַקֵּן תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה בְּכַשְׁרוּת גָּמוּר כָּרָאוּי, עַל־כֵּן נוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל יָדָהּ הִיא תִּקּוּן הָאֲכִילָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). גַּם צְדָקָה הִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי י, ב): "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַצְּדָקָה, דְהַיְנוּ הַמַּתָּנוֹת לַכֹּהֵן, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (כַּמּוּבָא לְעֵיל, הִלְכוֹת יוֹם־הַכִּפּוּרִים, הֲלָכָה א), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמַּתָּנוֹת שֶׁנּוֹתְנִין, נִתְתַּקֶּנֶת וְנִתְכַּשֶּׁרֶת הַבְּהֵמָה שֶׁתִּקּוּנָהּ תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית, כַּנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה, הֲלָכָה ב). וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין קלד:): שֶׁהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה זָכוּ הַכֹּהֲנִים עַל־יְדֵי פִּינְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמּוּבָא, שֶׁהַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד: "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר כה, ז), עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַמַּתָּנוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הַבְּהֵמָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֵין נוֹהֲגִין הַמַּתָּנוֹת כִּי־אִם בִּבְהֵמָה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן הַמַּתָּנוֹת כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ, כַּנַּ"ל.

גַּם הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד־חָכָם וְהָרַב הַכָּלוּל מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב, ז): "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה" וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִזֶּה (מוֹעֵד קָטָן יז.): "אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בַּצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיק הַכָּלוּל מִכַּמָּה נְפָשׁוֹת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, אוֹת ה, עַיֵּן שָׁם). וְעַל־כֵּן בְּרִית כְּהֻנָּה, דְּהַיְנוּ הַמַּתָּנוֹת שֶׁזָּכוּ בָּהֶם הַכֹּהֲנִים נִקְרָא, "בְּרִית שָׁלוֹם", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל פִּינְחָס כְּשֶׁזָּכָה לַכְּהֻנָּה: "הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר כה, יב־יג). כִּי הֵם מַרְבִּים שָׁלוֹם, כִּי הֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַכְּלוּלִים מִכַּמָּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יָדָם נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְעַל־כֵּן אָסוּר לִתֵּן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַכֹּהֲנִים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁתָם, כִּי הֵם בְּחֶזְקַת קְדֻשָּׁה יוֹתֵר מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַצְּדָקָה רָאוּי לִתֵּן לָהֶם, לְהַפְרִישׁ לָהֶם מֵרֹב הַמַּאֲכָלִים, לִתֵּן מֵהֶם מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה כְּדֵי לְתַקֵּן תִּקּוּן הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה תָּלוּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְמִי שֶׁמְּקֻדָּשׁ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה, שֶׁהוּא כָּלוּל מִנְּפָשׁוֹת יוֹתֵר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְתַּקֵּן הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה (שָׁם יח, לא): "כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם". דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹסְקִין תָּמִיד בָּעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, עַל־כֵּן רָאוּי לִתֵּן לָהֶם הַצְּדָקָה, דְהַיְנוּ הַמַּתָּנוֹת. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן בְּיוֹתֵר תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם).

גַּם בַּמַּאֲמָר "דִּרְשׁוּ ה'" (בְּסִימָן לז) עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, מְבֹאָר, שֶׁצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מֵחַי לִמְדַבֵּר, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַתָּנוֹת הַנַּ"ל, בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֵין הַמַּתָּנוֹת נוֹהֲגוֹת רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַצְּדָקָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִין 'בַּאֲוִירָא דַּכְיָא' (בַּאֲוִיר טָהוֹר), בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה כַּנַּ"ל. גַּם עַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּיוֹתֵר, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא אֲוִירָא דַּכְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין שָׁם צְדָקָה לַכֹּהֵן הַנַּ"ל נִזְדַּכֵּךְ וְנִטָּהֵר הָאֲוִיר בְּיוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, עַיֵּן שָׁם.