ד

כִּי יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דְּבָרִים כב, ו): "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים", כַּמּוּבָן בַּתִּקּוּנִים, (דַּף א:), שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת הָרְחוֹקִים מֵאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים כה, יח): "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ" וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ סוֹד שִׁלּוּחַ הַקֵּן - שֶׁעִקַּר אֲרִיכוּת הַגָּלוּת בִּשְׁבִילָם כְּדֵי לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים כב, ז): "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" - 'תְּרֵין תֵּרוּכִין' (שְׁנֵי גֵירוּשִׁים), כִּי עִקַּר הַגָּלוּת בִּשְׁבִילָם, כַּנַּ"ל.