נו

כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר וּמְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְכוּ' בְכָל פַּעַם, וְעוֹלֶה לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, בָּזֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה גַּם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְנָס בָּהּ עַתָּה, כִּי חֲבֵרוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְעוֹלֶה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְב' בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה (שֶׁקּוֹרִין הֵייבִין) - מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל: התחזקות, ט.