ב"ה, כ' שְׁבָט תשכ"א, טְבֶרְיָא.
נַפְשִׁי וְלִבִּי... מֵרֹב אַהֲבָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא אֶשְׁכָּחֲךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁלוֹמְךָ וְטוֹבָתְךָ!
עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה מִתְוַעֲדִין אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, וּמַסְבִּירִין זֶה לָזֶה הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּמַמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְהַכִּיר וְלֵידַע אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל דַּעַת הַמִּינִים שֶׁאוֹמְרִים אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד : (שם, מז.)