מְהוֹדַעְנָא לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כִּי קַצְתִּי בִּישִׁיבַת בְּרֶסְלֶב מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת דְּעָדוּ עָלַי. וְעַכְשָׁיו אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל, וְלֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר. בְּכֵן שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מִכֶּם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי, שֶׁיָּגַעְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי בִּשְׁבִיל טוֹבַת נַפְשְׁכֶם. ד' הַצַּדִּיק וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי, וּמַעֲשַׂי גָּרְמוּ לִי הַיִּסּוּרִים וּמִיתַת הַבָּנִים הַמְסֻלָּאִים, וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַקִּטְרוּגִים. אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי שֶׁגַּם הָעֵסֶק שֶׁעָסַקְתִּי עִמָּכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשִּׁנֵּי הַס"מ (הַסָּמֵךְ־מֵם), עַל כָּל אֵלֶּה עֵינָיו לָטַשׁ וְשִׁנָּיו חָרַק עָלַי.
וּבְכֵן אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּיִרְאַת ד' כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ וּבְחִינָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי. וְשִׁמְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד ד' כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם. וְתֵדְעוּ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁרָחוֹק אֲנִי עַכְשָׁיו מִכֶּם, אֵין זֶה כִּי אִם רִחוּק הַגּוּפוֹת, וְאֵין רִחוּק הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, כִּי קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ...
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ:
(מתוך אגרת שכתב רבנו זצ"ל לאנשי־שלומנו מזאסלב בשנת תקס"ז.)