נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ: וְהִנֵּה הִתְחַלְתִּי לְטַכֵּס עֵצָה עִם חֲבֵרִי יַעֲקֹב זְאֵב, מַה לַּעֲשׂוֹת בְּקֶשֶׁר לַנְּסִיעָה לְמֵירוֹן וְאֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְגַם אֵין לִי כֶּסֶף כְּלָל. וְהִתְחִיל הוּא לְחַפֵּשׂ לְהַלְווֹת כֶּסֶף עֲבוּרִי וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת לָוָה. וְאָז בְּלֵיל ה׳ הָיָה לֵיל י״ט כִּסְלֵו, וְהָיָה מִשְׁתֶּה וּסְעֻדָּה עִם כְּלֵי זֶמֶר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ חַבַּ"ד בְּמֵאָה שְׁעָרִים, וְנִכְנַס יַעֲקֹב זְאֵב שָׁם לִרְאוֹת אִם יִמְצָא שָׁם אֶחָד שֶׁיַּשִּׂיג לִלְווֹת אֶצְלוֹ אֵיזֶה שִׁילִינְג, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְהַשְׁלִים סְכוּם הַכֶּסֶף הַמֻּכְרָח לִי בְּרַכֶּבֶת עַד חֵיפָה...
הַכְּלָל אֲנִי עָמַדְתִּי בַּחוּץ לְיַד הַבֵּית מִדְרָשׁ חַבַּ"ד הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהוּא נִכְנַס בִּפְנִים לְחַפֵּשׂ עֲבוּרִי הַלְוָאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְחִכִּיתִי זְמַן הַרְבֵּה עַד שֶׁיָּצָא עִם סְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁלָּוָה, וְהָלַכְתִּי לְבֵיתֵנוּ וְאָכַלְתִּי סְעֻדַּת הָעֶרֶב וְעָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי כְּאִלּוּ לֹא יָדַע, וְלָקַחְתִּי בִּגְנֵבָה אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ רַבִּי לֵיבְּלִי, וְדִבַּרְתִּי עִם יַעֲקֹב זְאֵב, כִּי בַּתְּחִלָּה הוּא יִשְׁכַּב לִישֹׁן קְצַת וַאֲנִי אֶהְיֶה עֵר, וְאַחַר־כָּךְ אִישַׁן אָנֹכִי מְעַט וְהוּא יִהְיֶה עֵר, עַד הַזְּמַן שֶׁצְּרִיכִים לֵילֵךְ לָרַכֶּבֶת בָּאַשְׁמוּרָה יְקִיצֵנִי, וְנֵלֵךְ בְּיַחַד לָרַכֶּבֶת: (שם, פט.)