כט

וּבְכֵן עָבַר הַשַּׁבָּת הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְתַעֲנוּג, בְּיַחַד עִם אַנַ"שׁ בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּזוֹ בְּחִינַת בִּטּוּל הַמְּצִיאוּת. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר הָלַכְתִּי לַמִּקְוֶה עִם חוֹתְנִי, שֶׁהָיָה הַשּׁוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ יְחִידִי, כִּי חָתָן אָסוּר לֵילֵךְ יְחִידִי. וְכֵן הָלַךְ אִתִּי עַד הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲסִידִים בְּבָתֵּי אוּנְגָּרִין, וְשָׁם הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית, וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיָה חֲבֵרִי יַעֲקֹב זְאֵב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִוָּה אוֹתִי לְבֵית חוֹתְנִי. וּבַלַּיְלָה הָיָה סְעֻדַּת חָתָן וְכַלָּה וְהָיָה מִנְיָן וְגַם דּוֹדִי רַבִּי אַבְנֵר, וְנָתְנוּ דְּרָשָׁה גֶּשַׁאנְק (מַתָּנוֹת), אֲבָל שִׂמְחָה וְרִקּוּדִין לֹא הָיָה כָּל כָּךְ, כִּי לֹא הָיָה שׁוּם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ. וְרַבִּי אַבְנֵר אָמַר שֶׁזֶּה שְׁטוּת מַדּוּעַ לֹא הֵבִיאוּ אֶת רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן וְעוֹד מֵאַנַ"שׁ לְשַׂמֵּחַ. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי בִּקַּשְׁתִּי מֵחוֹתְנִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן שֶׁיָּבֹא אֶצְלִי לִלְמֹד עִמִּי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְכֵן עָשָׂה חוֹתְנִי נֵרוֹ יָאִיר. וּבָא רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן אֵלַי לְבֵית חוֹתְנִי נֵרוֹ יָאִיר, וְהָיִינוּ שְׁנֵינוּ בְּיַחַד, וְלָמַדְנוּ כָּל יוֹם מַעֲשֶׂה מִיּוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁבָּאוּ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְנָתְנוּ דְּרָשָׁה גֶּשַׁאנְק לַזּוּג הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן לָמַדְנוּ שְׁאָר סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְעָשִׂינוּ יַחַד בַּעֲבוֹדַת ה׳. וְכֵן הָיָה כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְכָל יוֹם אָמַרְתִּי הַרְבֵּה תְּהִלִּים: (שם, צח.)