ל

וּבְכֵן כַּנִּרְאֶה הִתְחִילוּ אַנְשֵׁי מִרְמָה וּמְזִמּוֹת לְפַתּוֹת אֶת חֲמוֹתִי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, עַל כִּי הִיא מַנִּיחָה אוֹתִי לִהְיוֹת חָסִיד בְּרֶסְלָבִי נִלְהָב כָּזֶה וּמִתְדַּבֵּק בְּאֵלּוּ הַחֲבֵרִים. וְגַם שְׁטוּת נִזְרְקָה בְּמִשְׁפַּחְתִּי, שֶׁדִּבְּרוּ עִם זוּגָתִי שֶׁתִּרְאֶה בְּמֵיטָב לְאַט לְאַט לִמְשֹׁךְ אוֹתִי מִזֶּה הַחֲסִידוּת וּמֵאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, וּמִי יוֹדֵעַ עוֹד מֶה הָיְתָה גְּרָמָא בִּנְזָקִין הַזֶּה. וַיְהִי הַיּוֹם, שֶׁבְּלַיְלָה אֶחָד אָכַלְנוּ בְּיַחַד סְעֻדַּת הָעֶרֶב, וְהָיָה בֵּינֵינוּ אֵיזֶה מְדֻבָּר בְּעִנְיַן מוֹרֵנוּ בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַּ"ל, וְאָמְרָה חֲמוֹתִי שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִכָּל הָאַדְמוֹ"רִים. וְאָמַרְתִּי אֲנִי שֶׁהָאֱמֶת שֶׁהוּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, אֲבָל אִם הָיָה יוֹדֵעַ מִדֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת הָיָה עוֹד יוֹתֵר גָּדוֹל. וְתֵכֶף יָצְאָה עָלַי בְּפִיהָ בִּדְבָרִים בּוֹטִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, שֶׁאֲנִי מְשֻׁגָּע וַאֲנִי מְקֻשָּׁר עִם חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב הַמְשֻׁגָּעִים. וַאֲנִי הִתְוַכַּחְתִּי עִמָּהֶם בְּעִנְיַן חֲסִידוּת, וְשָׁאַלְתִּי אֶת חוֹתְנִי מַדּוּעַ הוּא הוֹלֵךְ בַּיָּארְצַייט שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק מִצַּאנְז זַצַּ"ל, שֶׁעוֹשִׂים הַחֲסִידִים סִיּוּם עַל שַ"ס (אוֹ מִשְׁנָיוֹת), וְהֵשִׁיב לִי כִּי הוּא הוֹלֵךְ הָעִקָּר בִּשְׁבִיל הַסִּיּוּם, וְגַם נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ הָרַב מִצַּאנְז לְגָדוֹל. וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לָהֶם, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְיוֹדֵעַ בָּרוּר כַּיּוֹם וְכַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁהַצַּדִּיקִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת הֵם לְמַעְלָה מֵהַכֹּל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה צַדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל גְּדֻלַּת צַדִּיקֵי יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת זֶה עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, וְהֵם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִבְּרֶסְלֶב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְעוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. וַחֲמוֹתִי יָצְאָה עָלַי בִּדְבָרִים בּוֹטִים, וּמַמָּשׁ בָּכִיתִי מֵרֹב הַצַּעַר... וְלִבִּי אָמַר לִי, וְהִרְגַּשְׁתִּי כִּי הַבַּעַל דָּבָר מַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְרַחֲקֵנִי חַס וְחָלִילָה, עַל כֵּן הָיָה לִי לִזְכִיָּה גְּדוֹלָה אֲפִלּוּ רַק שֶׁרָאִיתִי מִי שֶׁהוּא מֵאַנַ"שׁ בִּרְאִיָּה בְּעָלְמָא. וְגַם מִפְּנֵי זֶה עָמַדְתִּי בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתַי וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְגוּף וּמָמוֹן עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, לְנֶגֶד הָרוֹצִים לְרַחֲקֵנִי אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וַאֲפִלּוּ לְהִתְרַחֵק רַק מְעַט הוּא גַּם כֵּן מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן חַס וְחָלִילָה, כִּי זֶה נֶאֱמַר עַל שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה וְהוּא לֹא נִמְנָה עִמָּהֶם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁעָסַקְתִּי אָז בַּעֲבוֹדַת ה׳ הִרְגַּשְׁתִּי גֹּדֶל הַחֶסְרוֹן וְהַהֶפְסֵד שֶׁאַפְסִיד חַס וְחָלִילָה כְּשֶׁלֹּא אֵלֵךְ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד לְאַנַ"שׁ, אוֹ כְּשֶׁאָזוּז אֶת עַצְמִי מֵעִנְיַן רַבֵּנוּ זַ"ל אֲפִלּוּ כִּנְטִיָּה קַלָּה, כִּי הַפּוֹרֵשׁ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ: (שם, ק.)