לז

וְהִנֵּה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם, בָּאוּ רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן וְיַעֲקֹב זְאֵב מִמֵּירוֹן. וְסִפֵּר לָהֶם רַבִּי יִצְחָק מֶענְדְּל כָּל הַנַּעֲשֶׂה אִתִּי, וְאֵיךְ שֶׁהָלַכְתִּי מֵעִמָּהֶם, וְשֶׁאֲנִי מִתְחַבֵּא אֵצֶל רַבִּי קַלְמָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְרַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן נִבְעַת וְנִרְגַּז מִזֶּה מְאֹד, עַל שֶׁהִבְטַחְתִּי לָהֶם לְמַעֵט בְּעֶסְקִי עִם אַנַ"שׁ, וּבִפְרָט עַל שֶׁהָלַכְתִּי מִבֵּיתָם. וְשָׁלַח אֶת חֲבֵרִי יַעֲקֹב זְאֵב לִקְרֹא אוֹתִי מֵרַבִּי קַלְמָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְתֵכֶף כִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ נָשַׁקְנוּ זֶה לָזֶה בְּאַהֲבָה וְחִבָּה, וְהָלַכְתִּי אִתּוֹ לְבֵית מִדְרָשֵׁנוּ שֶׁשָּׁם הָיָה גַּם רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן. וְהוּא רָגַז עָלַי עַל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ מְלֵאִים דָּם מֵחֲמַת יִסּוּרִים, וְאָמַר אֵין אַחַר מַעֲשֶׂה כְּלוּם, וְעַל כֵּן אֶשָּׁאֵר אִתָּם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְנִרְאֶה מַה יִּהְיֶה מִזֶּה: (שם, קטז.)