יוֹם ב' יִתְרוֹ תקצ"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי וְכוּ'.
דַּע בְּנִי כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל אֲפִלּוּ מַה שֶׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי. וְקִוִּינוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וּזְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא מ"ח), שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה'. זְכֹר זֹאת הֵיטֵב עַתָּה בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט בַּזְּמַנִּים הַבָּאִים לְשָׁלוֹם, כִּי יִצְטָרֵךְ לְךָ מְאֹד מְאֹד, כִּי עֲדַיִן אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲבֹר עַל הָאָדָם. וַאֲפִלּוּ אַתֶּם צְרִיכִים לִהְיוֹת עַקְשָׁנִים גְּדוֹלִים בִּמְעַט מְעַט עֲבוֹדַתְכֶם, וְגַם בְּהָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל, לַחְפֹּץ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּרָצוֹן חָזָק תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כַּמְבֹאָר אֶצְלִי בַּאֲרִיכוּת. וְיַעֲבֹר עָלַי מָה אֲנִי חָפֵץ אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת. וְזֶהוּ (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, ד) "מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ", כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ כִּי מֵהַסְּתָם תִּהְיֶה בְּקָרוֹב פֹּה בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹת בְּטוּבְךָ הָאֲמִתִּי לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.