כשהייתי בנעמרוב והיה דרכי לנסע אליו ז"ל לברסלב, פעם אחת ספרו לי בשמו שאמר והקפיד על שנוסעים אליו בעגלות ואין הולכים אליו רגלי, ונכנס בלבי אותו הדבר הרבה, כי ידעתי שבודאי כך ראוי ויפה לנו לילך אליו רגלי דיקא והייתי משתוקק לזה, וסבב ה' יתברך וזכיתי לילך אליו ברגלי שלש פעמים. ואלו השלש פעמים הרוחתים על ידי מה שהלכתי ברגלים. כאשר אני יודע בעצמי שבאלו השלש פעמים אם לא הייתי מתגבר לילך רגלי לא הייתי כלל אצלו באלו השלש פעמים, ברוך הטוב והמטיב לרעים ולטובים שזכינו לזה. ומה שהרוחתי ביחוד באלו השלש פעמים, מעט מזה אני יודע בעצמי כי אני זוכר עדין מה ששמעתי אז, ויתר מזה אם אזכה אבחין לעתיד לבא:
וכן חברי ר' נפתלי הלך גם כן ברגליו מחמת ששמע דברים הנ"ל, ושאר החברים, היו בהם כמה עניים שהלכו כמה פעמים אליו ברגליהם דרך רחוק, אשריהם אשרי חלקם, אבל אנחנו תהלה לאל היו לנו על הוצאות כי היינו אז בני עשירים, רק מגדל ההשתוקקות, עזרנו ה' יתברך שגם אנחנו הלכנו ברגלינו דיקא איזה פעמים כנ"ל. ועין בהלכות יבום וחליצה בלקוטי הלכות מה שכתבתי בזה: