אמר: אני יכול לעשות מכלכם צדיקים גמורים נוראים, אבל מה יהיה, אם כן יעבד ה' יתברך בעצמו את עצמו (כלומר שרצונו הוא שאנחנו בעצמנו נתיגע בכחו ועצותיו הקדושים להשיג עבודת ה' אבל לא שהוא יתן הכל לגמרי):
וכן שמעתי עוד בכמה לשונות שאמר, אני יכול לתן יראה להאדם עד שיצא מחייו ויתבטל במציאות, ופעם אחת בקש מאתו אחד מאנשי שלומנו הרבה בענין זה שיתן לו יראה, ודבר עמו רבנו ז"ל דברים כעין הנ"ל, שבודאי יכול לתן לו יראה עצומה רק שאין זה תכלית כי אם כן יתבטל במציאות, והאיש הנ"ל היה משתוקק אף על פי כן שיאיר עליו יראה עצומה, ואחר כך יצא האיש מלפניו, ונפל עליו יראה עצומה ומפלגת מאד, והתחיל לצעק לה' יתברך בקולות משנות מה שלא היה רגיל בכך עד שכמעט יצא מחיותו ונמשך כך עד למחרתו, ולמחרת נכנס אצלו, ושאל אותו רבנו ז"ל אם הגיע אליו יראה, השיב לו האיש הנ"ל: שוב איני רוצה בזה, ובקש מאתו שיקח ממנו זאת, וחזר ולקח ממנו ושב לקדמותו:
וכן אמר לאחד: אם הייתי מעביר ידי על עיניך היית רואה גדולות ונפלאות, אבל איני רוצה בזה, רק שאתה בעצמך תיגע בעבודת ה' עד שתזכה למה שתזכה. וכן אמר לי פעם אחת בענין זה, אם היה ה' יתברך בעצמו רוצה שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, אם כן לא היה צריך אותך (כלומר, שהצדיק יכול להמשיך רצון ה' יתברך שיעזרהו בעבודתו, אף על פי שעשה מה שעשה וראוי לרחקו, אף על פי כן יכול הצדיק לעורר רחמי ה' יתברך עליו שיקרבהו לעבודתו, אבל לא שה' יתברך יעשה הכל בעצמו):