גודל יקרת ראש השנה שלו

אמר: הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מאחר שהמקרבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקרבים אלי שיהיו כלם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז, שכל מי שסר אל משמעתו ומקרב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה, ראוי לו לשמח מאד מאד, "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעזכם", וזה נאמר על ראש השנה:

אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמד שם בבית המדרש וגם אין לו אכסניא טובה לאכל וללון, ומחמת זה דעתו מבלבלת מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. השיב לו רבנו ז"ל בזו הלשון: אם לאכל אם שלא לאכל, אם לישן אם שלא לישן, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכונה כראוי), אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה יהיה איך שיהיה [ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש השנה]. (ובאמת כל דברים אלו הנ"ל, הם רק דמיונות ופתויים של הבעל דבר, כי תודה לאל נראה בחוש, שעל פי הרב מתפללין יותר בכונה בכלל הקבוץ הקדוש על ראש השנה ממה שהיה מתפלל בביתו):

ענה ואמר: הראש השנה שלי הוא חדוש גדול. וה' יתברך יודע שאין הדבר הזה בירשה מאבותי, רק ה' יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כלכם בודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפלו כל העולם כלו תלוי בראש השנה שלי:

בערב ראש השנה האחרון באומן, עמדנו לפניו בעת שנתנו לו הצעטליך [קויטלאך] שלנו ומעות על פדיון. אז שאל על איש אחד מנעמריב שלא בא על ראש השנה, והתחיל ר' נפתלי לתרצו, ולא קבל הדברים והקפיד עליו מאד. ואחר כך דבר עוד מאחד שלא בא על ראש השנה מחמת רבוי מניעות, ומחמת זה נסע לרבנו ז"ל קדם ראש השנה וספר לו המניעות, וצוה לו רבנו ז"ל בעצמו לשוב לביתו ולא יהיה אצלו על ראש השנה, וזה האיש היה מגדולי החשובים והיה צר לו מאד מה שלא יזכה להיות נמנה עמנו בראש השנה, והתחיל להתעקש לפניו ז"ל שלא ישוב לביתו רק ישאר אצלו על ראש השנה, ולא נתרצה הוא ז"ל בדבריו וגרשו לביתו. ואז אמר לו רבנו ז"ל, איני יכול לציר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה. ואמר לו האיש הנ"ל, אם כן אשאר בכאן, ולא הסכים, ושב לביתו. אחר כך בערב ראש השנה דבר עמנו מזה, ואמר, שעליו יש רחמנות גדול, כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת הנ"ל:

אחר כך ענה הוא ז"ל ואמר בקול חזק מעמק הלב, ומה אמר לכם, אין דבר גדול מזה, הינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון, בקול זיע סגיא: ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא [מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך, אז עוד קשיא] (כלומר, הלא בלא זה כבר מקשין עליו קשיות הרבה, ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דיקא):

ומכלל דבריו הקדושים שדבר אז עמנו למדנו כמה דברים, למדנו עוד הפעם עצם גדל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מרבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עצם החיוב יותר ויותר שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו, שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דיקא על ראש השנה, עד שאפלו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין לזהר מאד לבלי לשאל אותו שום שאלה על זה כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף על פי כן בנקדת האמת לאמתו צריכין להיות דיקא [וכן הוא נוהג לדורות]:

וענין זה נוגע למה שאמרו רבותינו ז"ל (מכות י:): 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י, והוא מדברי רבותינו ז"ל על פסוק (במדבר כ"ב, ל"ה) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים, שהכרח משה רבנו עליו השלום בעצמו לשלחם אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרבנו ז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה, שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו, והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש - הלא שמענו מכם גדל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם, וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמד לפניו, שמענו והבננו ברמז ובפרוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, ומעט מזה יתבאר במקום אחר. וכן הוא נוהג לדורות, שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמתו רצונו שימסר נפשו וישבר כל המניעות, על כן מי שרוצה להתקרב ולשבר המניעות באמת לאמתו, צריך לזהר מאד לבלי לשאל אותו בזה כלל. ועוד תבין ענין זה במקומות אחרים שמדברים מענינים כאלה והבן מאד:

שם, לענין ראש השנה שצריכין להיות אצלו על ראש השנה דיקא. אמר, שיכולין אז אנשים לקבל תקונים, מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום אפן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפלו הם לקבל תקון, אף על פי שבכל השנה אפלו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותקונים, מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות:

אמר המעתיק: העתקתי פה כמה מאמרים נפלאים מספר 'עלים לתרופה' ממורנו ר' נתן זצוק"ל, מגדלת הראש השנה של האדמו"ר זצוק"ל:

במכתב נ"ו בסופו וזה לשונו: והעקר, שתשמח במה שזכית להיות על ראש השנה כמה פעמים, ובמה שאנו מקוים להיות עוד על ראש השנה כל ימי חיינו. כי עתה זה כל נחמתי וכל מגמתי לזכות את כל השומעים לדברי שיהיו כלם על ראש השנה, הינו במקום גניזתו הקדוש של אדוננו מורנו ורבנו ז"ל כל ימיהם לעולם, בודאי יחזיקו לי טובה לנצח. ובזה נגיל ונשיש תמיד בפרט בשבת ויום טוב, וחדות ה' יהיו מעזנו: (שם ר"ס)

מכתב פ"ג: ברוך ה', יום א' ראש חדש אלול תקצ"ט ברסלב. מכתבו קבלתי עתה וכו', ודעתי חזק לבלי לעכב יותר. וה' יעזר לי בחסדו לסע למקום שאסע להשתטח במקום שאשתטח. אשר באמת איני יודע כלל עוד עד היכן הדבר מגיע, אבל זה אני יודע בברור בעזרת ה' יתברך שאני צריך לסע לשם בכל עת, ובפרט על ראש השנה הקדוש והנורא והאים מאד מאד. וגם אני צריך לעורר ולחזק אתכם בכל כחי בכל מיני דבורי אמת שבעולם שתזכו גם כן להיות שם כי הוא חייכם וכו' וכו'. ואם כי כבר אתם יודעים קצת מזה, אבל צריכין עתה להתחיל מחדש, בפרט על ראש השנה שאז עקר ההתחדשות לטובה. ויש הרבה הרבה מאד מאד לדבר בזה, אך אין הפנאי והניר מספיק. דברי אביך וחברכם ורבכם החפץ בתקנת נפשכם לנצח אמן כן יהי רצון. נתן מברסלב: (שם רפ"ח)

מכתב פ"ד משנת תקצ"ט פרשת תצא: ברוך ה', יום ב' תצא תקצ"ט אומן. היום אחר תפלת שחרית באתי לפה אומן לשלום. תהלה לאל מה גדלו חסדי ה' שזכיתי גם בשנה הזאת לבא לפה להכין עצמי על ראש השנה הקדוש הבא עלינו לטובה. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. ואי אפשר להאריך עתה בזה, כי לא יספיקו כל ימינו להודות ולהלל ולשבח וכו' למי שעשה לנו את כל הנסים האלה וכו'. בטח בה' כי לא יעזב אותך לעולם, חזק וחזק, ושמח נפשך בכל עת במה שאתה חפץ להיות נמנה עמנו בראש השנה הבא עלינו לטובה האים והנורא מאד. מכל שכן כי קוינו לה' שתוציא מכח אל הפעל ותבוא לפה בשלום בשמחה וכו': (שם רפ"ט)

מכתב ק"ח בסופו, וזה לשונו: ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה ועצומה ובפרט לידידי כנפשי הותיק המפלג מורנו הרב יעקב נרו יאיר, זהר הזהר בני ותלמידי חביבי לבל יעלה עליך רעיון חס ושלום שלא כרצון האמת, רק בוא תבוא ברנה עם אנשי שלומנו לפה אומן על ראש השנה הבא עלינו לטובה. וכן כל ימיך עד יבוא מורה צדק למען ייטיב לך לנצח, ובחסדו יתברך תחזיק לי טובה לנצח נצחים, נתן הנ"ל: (שם ש"כ)

מכתב קט"ו משנת ת"ר: מכתבו הקצר הגיע אלי אתמול וכו' וכו'. אבל מאחר שבחסדי ה' פקח עינינו, והודיענו קצת אמתת גדלת קדשתו וכו' וכו', בודאי בשביל תנועה אחת להתקרב אלינו, מכל שכן ללמד ספריו הקדושים ולקים איזה דבור אמתי מדבריו, להכריח עצמו לתפלה על פי עצותיו הקדושים, ולומר תהלים בכונה וכו', מכל שכן לנסע על ציון קברו הקדוש אשר הבטיחנו בהבטחה גדולה שיעשה לנו טובה לנצח, דעת לנבון נקל שבשביל נקדה אחת מכל הנ"ל, כדאי וכדאי לסבל הכל ולשבר כל מיני מניעות שבעולם. על כל פנים שלא לטעות חס ושלום בטעות ושטות של המתנגדים וחולקים, כאלו בשביל זה שעשה טובה נצחית כזאת לנשמתו, שנסע לאומן על ראש השנה באה עליו התלאה הזאת חס ושלום. אדרבא מחיב להסתכל על האמת לאמתו ולהפך הדבר לטובה, שכל התלאות הם בשביל שמתרשל בענין ההתקרבות אל האמת וכו', עין שם: (שם רצ"ה)

מכתב קנ"ב בסופו משנת תר"א פרשת תצא: ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, ושלום לידידי כנפשי הרבני הנגיד המפלג מורנו הרב יעקב נרו יאיר. לא יכלתי להתאפק מעצם אהבתך לחזקך ולזרזך שלא יהיו לך שום ספקות חס ושלום בלבך בענין ראש השנה הבא עלינו לטובה. רק תאמת בלב שלם ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, לזכות להתועד יחד עם אנשי אמת אנשים כשרים להתקבץ על ציון הקדוש של הצדיק שהבטיח לעזר לכל מי שיבוא אליו, בפרט בערב ראש השנה, ולהמנות יחד בראש השנה אצלנו. מה אמר לך אחי מעט מעט שמעת והבנת מרחוק, אבל יותר מזה בני הזהר והזהר שלא תהיה חס ושלום בכלל חסרון לא יוכל להמנות שדרשו רבותינו ז"ל זה שנמנו חבריו וכו', בפרט לעסק קדוש ונורא כזה וכו'. ותחזק נפשך לבא בשמחה, בא תבוא ברנה עם בני שיחיה ועם אנשי שלומנו וכו', ומבטחני שבלא דברי בודאי לא היית נמנע חס ושלום מלבוא. אך לזרוזי יתרה קאתינא. כי ידוע לנו רבוי המניעות המשתטחים אז דיקא. ובאמת כלם באחיזת עינים, כי עקר הוא מניעת המח כידוע לכם כל זה, על כן ההכרח לזרז בשעת המעשה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. אשריך אם תקים דברי, בודאי תחזיק לי טובה בזה ובבא לנצח. נתן הנ"ל: (שם שס"ב)

מכתב קע"ה משנת תר"ב יום ב' פרשת חקת: שלום לאהובי בני וכו', מורנו הרב יצחק שיחיה, עם כל יוצאי חלציו, שיחיו. דע בני יקירי, כי אתמול באתי בחצות היום לפה קהלת אומן. ברוך ה', אשר הביאני עד הלם. זה חלקי מכל עמלי, מה שאני זוכה בכל פעם להיות פה על ציון קדוש ונורא וכו' כזה, ואני יודע מהאור הגנוז שם וכו' "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". וכבר זכיתי היום, שהייתי שם על ציון הקדוש, עין שם: (שם שפ"ט)

מכתב ר"י משנת תר"ג יום ב' פרשת מסעי: מכתבו קבלתי וכו' וכו'. אשרינו שאנו יודעים ממנו ואין אנו מתנגדים עליו, ואנו חותרים ללכת בדרכיו ואנו מתקבצים יחד על ראש השנה, ולה' התקוה שגם אתה תהיה נמנה בימי ראש השנה הקדושים הבאים עלינו לטובה, וכן בכל שנה ושנה כל ימי חייך. וזה כל נחמתנו בעניינו וכו', עין שם: (שם ת"ל)

מכתב רי"ד משנת תר"ג יום ג' פרשת עקב: שלום לאהובי בני וכו' מורנו הרב יצחק. מכתבו קבלתי וכו' וכו'. אשרינו שזכינו להיות בחלקו הקדוש וכו'. חסדו גדול עליך מאד שזכית להיות בחלקו ולהקרא על שמו הקדוש ולהתקבץ בכלל קבוץ שלו הקדוש. ובפרט על ראש השנה שהוא עקר זמן הקבוץ שזה בחינת שופר שמקבץ נדחי עמו ישראל כמו שמתפללים וכו'. וזה סמוך שמעתי מידידנו הותיק רבי גרשון נרו יאיר נכד המגיד ז"ל מטירהאוויץ, ששמע מפיו הקדוש שבראש השנה הכל מקבלים ממנו תקון אפלו דברים שאי אפשר לתקנם בזמן אחר, בראש השנה נתתקן הכל וכו': (שם תל"ד)

מכתב רט"ו משנת תר"ג ב' אלול: מכתבך קבלתי וכו'. בני חזק ואמץ ותתחיל לברך במחשבתך שהחינו והגיענו וקימנו לזמן הזה שהוא ראש השנה הקדוש שנזכה להתועד יחד בעזרת ה' יתברך. ורק בזה אני מחיה את עצמי. וגם אתה ראוי לך להחיות את עצמך בזה שכבר עברה השנה, והגיע ימי ראש השנה שבהם נתועד יחד על ציון הקדוש וכו', עין שם: (שם תל"ה)

מכתב רי"ז משנת תר"ד בסופו, וזה לשונו: וכל מה שאתה גרוע יותר בעיניך אתה צריך לשמח בזה ביותר, ולהפך עצם היגון ואנחה לששון ולשמחה, שגרוע כזה זכה להיות על ראש השנה ולהשתטח על הציון הקדוש והנורא כזה שלא היה לו שום הסתכלות בזה העולם וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. והוא יכול להוציא כל העשרה מיני חצים וכו' ולרפאות הכל וכו': (שם תל"ח)

מכתב רכ"ו באמצע, וזה לשונו: והעקר העולה על הכל הוא כח גדול של אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, אשר זכית לבלי להיות מתנגד עליו, אף גם להיות על ציון הקדוש שלו, בפרט בימי ראש השנה בתוך כלל אנשיו הקבוץ הקדוש שלו. מי יתן שגם בניך וכל יוצאי חלציך יהיו נמנין עם הקבוץ הקדוש הנקרא על שמו הקדוש ז"ל וכו': (שם תנ"ה)

מכתב ר"מ משנת תר"ד יום ה' פרשת תבא: ושלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה, ובפרט לידידי הותיק וכו' מורנו הרב נחמן נרו יאיר נכד אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה. וה' יתברך יזכנו להכין עצמנו כראוי על ראש השנה הבא עלינו לטובה כי הוא נורא ואים וכו'. ואיך שהוא אשרינו שאנו מכלל הקבוץ הקדוש הנאספים על שם אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה, כי כבר שמענו מפיו הקדוש שאין דבר גדול מזה וכו': (שם תע"א)

ועין עוד בכמה וכמה מכתבים באריכות, ואין כאן מקום להאריך: