ד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲנָשָׁיו, מַה אַתֶּם נוֹסְעִים אֵלַי, מַה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי? אִם לֹא הֱיִיתֶם אֶצְלִי הָיִיתִי יָשֵׁן, וּכְשֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר הָיִיתִי נִנְעָר [וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וָואלְט אִיךְ מִיר גֶּעשְׁלָאפִין, מֶע וָואלְט אַ בְּלָאז גֶּעטָאהְן מִיט דֶּעם שׁוֹפָר, וָואלְט אִיךְ מִיר אוֹיף גֶּעחַאפְּט]. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים: