בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן[52] אִיתָא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַרְבֵּה עִמָּנוּ, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְעוֹרְרָם וְלַהֲשִׁיבָם לְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וּרְצוֹנוֹ הָיָה אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שִׂיחוֹת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, אוּלַי יִצְמַח וְיִתְגַּלְגֵּל מִזֶּה דִּבּוּרִים שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ[53]:
וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעַל כִּי אִם תְּנוּעָה בְּעָלְמָא שֶׁיִּכְנֹס בָּהֶם אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אוֹ הִתְעוֹרְרוּת לְפִי שָׁעָה, גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד[54], מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם וְיַחֲזֹר וִידַבֵּר עִמָּהֶם, אוּלַי יִזְכֶּה לְעוֹרְרָם בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים בִּפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם[55]: 'זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא וְכוּ' וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּהּ בְּכָל עָלְמִין'[56]:
וְהוּא זַ"ל הֶאֱרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים מִזֶּה, וְזֵרֵז אוֹתָנוּ לָזֶה מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ בְּבִזְיוֹנוֹת עַל שֶׁאָנוּ מִתְעַצְּלִים בָּזֶה, וּפַעַם אַחַת קָרָא אוֹתָנוּ עֵצִים יְבֵשִׁים - עַל שֶׁאֵין אָנוּ מוֹלִידִים נְפָשׁוֹת שֶׁיִּתְקָרְבוּ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל יָדֵינוּ. וּפַעַם אַחַת בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ, עָמַדְנוּ לְפָנָיו עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵהַחֲשׁוּבִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד כַּמָּה שָׁעוֹת עַל עִנְיָן זֶה, וְסִפֵּר אָז הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה, וְגַם הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּסְעוּ נְסִיעוֹת בִּשְׁבִיל זֶה - כְּדֵי לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם:
וְאָז כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אָז הָיָה מִתְלוֹצֵץ מֵאֵלּוּ הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ רַק הַפְּחוּתִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, כְּגוֹן עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וְעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֲנָשִׁים הַשְּׁפָלִים בְּמַעֲלָה. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּנֵי הָאָדָם הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת, כִּי בְּנֵי אָדָם כָּאֵלּוּ קָשֶׁה לְקָרְבָם מְאֹד, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקָרְבָם אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ. וְאָז אֵלּוּ הַקְּטַנִּים וְהַשְּׁפָלִים בְּמַעֲלָה נוֹפְלִים וְנִטְפָּלִים מִמֵּילָא אֵלָיו וּמִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי מִתְבַּטְּלִים לְגַבֵּי הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁנִּתְקָרֵב לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ:
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ זַ"ל מִי הוּא הַגָּדוֹל? הֵשִׁיב בְּחִפָּזוֹן [בְּדֶרֶךְ גְּעָרָה, עַל שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל דָּבָר פָּשׁוּט כָּזֶה], מִי שֶׁהוּא לַמְדָן יוֹתֵר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא מְיֻחָס חָשׁוּב יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלָה מִצַּד עֲשִׁירוּת אוֹ מִצַּד חָכְמָה וְיִחוּס, בְּוַדַּאי נִשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה יוֹתֵר, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל בְּיוֹתֵר[57], וְגַם בּוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, כְּגוֹן בְּנֵי הָעֲשִׁירִים וְאוֹתָן שֶׁמֻּחְזָקִים בְּלִמּוּד, וְאָז הַקְּטַנִּים מִתְקָרְבִים מִמֵּילָא וְכַנַּ"ל:
גַּם דַּרְכּוֹ הָיָה, שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב זְקֵנִים רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים, כַּמּוּבָא בְּהָאָלֶף בֵּית[58] שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ מֵהַזְּקֵנִים. וְכֵן סִפֵּר לִי זָקֵן אֶחָד עַל עַצְמוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּזַאסְלַאב[59], אָז אָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: רַבֵּנוּ קָרְבוּ אוֹתִי אֲלֵיכֶם, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב זְקֵנִים. אַחַר כָּךְ שָׂחַק רַבֵּנוּ זַ"ל קְצָת וְאָמַר לוֹ: תֹּאמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל, בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב גַּם זְקֵנִים. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְקָרֵב זֶה הַזָּקֵן הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל כְּמוֹ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד' בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ר"ו הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן עַיֵּן שָׁם, וְכֵן שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁקָּשֶׁה לְקָרֵב הַזְּקֵנִים[60], עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:
[52] סימן תקמג.
[53] הערת המחבר: בהמעשה של הבעל תפלה (בספר סיפורי מעשיות מעשה יב) – כשנכנס הבעל תפלה לישוב לקרב אנשים לעבודת השם יתברך, היה מתנהג בחכמה, והיה משנה ומחליף עצמו אצל כל אחד ואחד בשינוי אחר, שאצל זה היה נדמה כעני, ואצל זה כסוחר. וכשהיה רואה שאינו יכול לפעול אצלם כוונתו (היינו לקרבם להשם יתברך), היה מרמה אותם בדברים, עד שלא היו מבינים כלל כוונתו הטובה שרוצה לקרבם להשם יתברך, ולא היה אפשר להבין כלל שכוונתו לזה, אף על פי שבאמת כל מה שדיבר עם בני אדם היה כוונתו רק לקרבם להשם יתברך וכו', עיין שם.
[54] הערת המחבר: עיין בהמעשה הנ"ל, מה שהשיב השומר להבעל תפלה לאחר שהרבה עליו דברים – ויתר מזה מה אני יכול לעשות, הלא אני יחידי בעלמא, ויש כנגדי בני המדינה שהם רבים. וזאת התשובה היתה קצת נחמה לבעל תפלה, כי הבין שהתחילו דבריו קצת ליכנס באזני השומר, וכן הלך הבעל תפלה להשומר השני וכו'. אף שבפועל ממש לא ראה מהם עדיין שום דבר הנוטה לזה, רק אדרבה מתנהגים כהנהגתם הראשונה, אף על פי כן גם דיבורים אלו ששמע מהם שכבר התחילו הדברים ליכנס באזניהם קצת ולבלבל אותם, ולעשות להם איזה ספק על כל פנים שלא יהיו חזקים כל כך בשיבושי דעותיהם וכו'.
[55] תרומה קכח ע"ב.
[56] = אשרי האוחז ביד הרשע להחזירו בתשובה וכו' והקדוש ברוך הוא משתבח בו בכל העולמות.
[57] עיין ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג, ד.
[58] ספר המדות, תשובה חלק ב, ד.
[59] נסיעתו לזסלב חיי מוהר"ן קנג ועוד.
[60] עיין חיי מוהר"ן שצה; ליקוטי הלכות ברכות הראיה ושאר ב"פ ה, טז; תפילת המנחה ה, ו; שבת ו, ח; מתנה ד, יד.