יש צדיק גדול קדוש ונורא שהוא בחינת 'זקן שבזקנים סבא דסבין', שזוכה לזקנה דקדשה כזו, עד שממנו מקבלין כל הצדיקים כח להתחזק בעבודתם לחדש כחם ועבודתם בכל פעם:
ועל ידי אלו הצדיקים הגדולים שמתחילין בכל פעם מחדש וחותרין לעלות בכל פעם למדרגה גבוהה ביותר, אף על פי שכבר הגיעו למדרגות גבוהות ועצומות ועליונות מאד, אך אף על פי כן אינם מסתפקים את עצמם בזה, ואומרים מי יודע מה שיש עוד להשיג, ומתחילין בכל פעם מחדש, עד שבאמת משיגין בכל פעם נפלאות ונוראות ביותר:
על כן בכח צדיקים כאלו, יכולים להתחדש בכל פעם להתחיל ולהתקרב לעבודתו יתברך אפלו הנופלים מאד רחמנא לצלן, ו'אין שום יאוש בעולם כלל':
כי הצדיקים הנ"ל משיגין חסד ה' יתברך כאלו, עד שאין שום ירידה ונפילה בעולם שלא יהיו יכולים לעלות משם, ובלבד שלא יתיאשו עצמם מצעקות ותחנונים, ויאריכו אפם ורוחם על הכל, ויאמינו בה' ובכח הצדיקים אמתיים כי לא אפסו חסדיו לעולם, ויתחזקו להתחיל בכל פעם מחדש להתקרב לה' יתברך בכל מה שיכולים, וכל אשר בכחם לעשות הטוב יעשו: (תפילין ה, ט)