בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל יֵשׁ 'אֱמֶת לְמַעְלָה מֵאֱמֶת'. כִּי בְּוַדַּאי אֵין מַדְרֵגַת כָּל הַצַּדִּיקִים שָׁוִין, וְכָל מַה שֶּׁמַּעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר בְּוַדַּאי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וּמְבֹרָר בְּיוֹתֵר, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים':
רַק מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחִלּוּפִים וְהַתְּמוּרוֹת, עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת, כִּי עַל פִּי רֹב מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל לַחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא נוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת:
וּמִזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף עַד אֲשֶׁר "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף"[82], וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים:
וְכֵן מַחֲלֹקֶת שָׁאוּל שֶׁרָדַף אֶת דָּוִד בְּחִנָּם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקָּטֵגוֹרְיָא וְהַמַּחֲלֹקֶת גַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (ברכות השחר ג, יז)
[82] תהלים קה, יז.