כשפוגמין בכבוד הצדיק חס ושלום, על ידי זה פוגמין בכל קומת האדם ובכל האברים כלם, בראש ובאזנים ובעינים ובחטם ובפה ובלשון ובלב ובידים וברגלים, ועל ידי זה נתעלמין המחין ואין זוכין לידע מאלהותו יתברך כראוי, ומתגברין 'מאורי האש' שהם מבחינת 'הראש כל חוצות'[536] בחינת כלל הסטרא אחרא והקלפות רחמנא לצלן:
ועקר אחיזתם הוא בבחינת רגלי הקדשה בבחינת "עון עקבי יסובני"[537] בחינת "רגליה ירדות מות"[538]. שזה בחינת הערבוביא הגדולה שיש עכשו בעולם בעוונותינו הרבים, מחמת שעתה הוא בחינת 'עקבות משיחא', כי הנשמות עתה הם בבחינת 'רגלין' שבהם עקר אחיזת הראש כל חוצות, שמתגבר להעלים אור הצדיק האמת שהוא בחינת הראש בית האמתי, ועל ידי זה "מכף רגל ועד ראש אין בו מתם"[539]:
ועקר התקון הוא שנזכה להתקרב ולהתקשר באמת להצדיק האמתי כל כך עד שיהיה נמשך הארתו בכל האברים כלם. כי צריכין להמשיך אור הצדיק מהראש אל הלב ששם שרש כל המדות, הינו שיתנהג בכל המדות בקדשה גדולה כראוי על ידי החיות דקדשה שמקבל מהצדיק, והחיות הזה יהיה נמשך בכל אבריו, עד שתהיה נמשכת גם בבחינת רגלין, להכניע הסטרא אחרא והקלפות בחינת הראש כל חוצות שהם בחינת המאורי אש, שיהיו נכנעים תחת רגלי הקדשה, בבחינת "ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם"[540], 'אפר' דיקא שהם בחינת המאורי אש, יהיו נכנעין תחת כפות רגלי הצדיקים והכשרים הכלולים בהצדיק האמת, בהראש בית האמתי. וכל הנשמות הנמוכין שהם בבחינת רגלין ידעו גם כן גדלת הצדיק וקדשתו, ויאיר גם בהם עצות נכונות ונפלאות להתקרב אליו יתברך, שזה בחינת "אם תשיב משבת רגלך"[541], כי הצדיק האמתי הוא בחינת שבת שאז עולין הרגלין אל הקדשה: (מצרנות ד, ט)