על ידי שזוכין להתקרב אל הצדיק האמת בשלמות כנ"ל, על ידי זה זוכין להמשיך המחין הקדושים, ועקר המשכת המחין הוא לדעת ולהכיר אותו יתברך, ואז זוכין להמשיך ידיעתו יתברך מהעלם אל הגלוי, שאף על פי שה' יתברך סתום ונעלם מאד, אף על פי כן יתגדל הדעת כל כך עד שיכירו וידעו אותו יתברך כאלו רואה אותו יתברך בעיניו בבחינת "זה ה' קוינו לו"[542], כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'עתידין צדיקים שיהיו מראין באצבע זה ה'' וכו'[543]:
ועוד זוכין להמשיך הדעת יותר עד שידעו אותו יתברך בבחינת 'יש', הינו שידעו בדעת שלם שבכל הישות שהם כלל הדברים שבעולם, בכלם מלבש חיותו ואלהותו יתברך בבחינת "מלא כל הארץ כבודו"[544], שזה עקר קבול שכר הצדיקים לעתיד, בבחינת "להנחיל אהבי יש"[545]. כי עכשו אין יודעין זאת רק על ידי 'אמונה', אבל לעתיד נזכה לדעת כל זה בידיעה שלמה, וזה עקר הקבול שכר. וכל זה כלול גם כן בבחינת "ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד" וכו'[546] כמבאר בפנים: (מצרנות ד, יא)