הצדיק הגדול האמתי, מסבב עם המקרבים אליו בסבובים נוראים כאלה, ובצמצומים נפלאים כאלה, עד שמאיר בהם 'השגות אלהות' גם בעודם בגופם, כדי שיגיע גם להגוף הארה מזה, עד שיש שזוכים לקבל הארה גדולה כל כך בגופם, עד שעל ידי זה אף בשרם ישכן לבטח[63]:
גם אלו המקרבים לצדיק הנ"ל, אינם מתיראים שלא יפל חס ושלום השכל שלהם שהוא בחינת ה'נפש' בחינת 'חכמה תתאה', לתוך 'חכמות חיצוניות', שהם הסטרא אחרא והקלפות שחותרים בכל עת להתגבר על נפש האדם שהוא שכלו, והסטרא אחרא הנ"ל היא בחינת שאול תחתיות ממש חס ושלום:
אבל המקרבים הנ"ל בטוחים "כי לא תעזב נפשי לשאול"[64] הינו כנ"ל, מחמת כי "לא תתן חסידך לראות שחת"[65], הינו בכדי שלא יצטרך הצדיק האמת 'לראות שחת', הינו להסתכל בהשאול תחתיות הנ"ל בכדי להעלות המקרבים שלו משם: (השכמת הבוקר ד, ד)