על ידי ההליכה והנסיעה שכל אחד הולך ונוסע ממקומו להצדיק, על ידי זה מעלה מקומו לבחינת 'מקומו של עולם' שהוא הצדיק:
וזה בחינת מה שנוסעין והולכין על קברי צדיקים בפרט קדם ראש השנה, כי במקום ששוכב הצדיק שם מקום מנוחתו, בבחינת "יבוא שלום ינוחו על משכבותם"[552], ועקר מנוחת הצדיק הוא כשמקשר ונכלל בבחינת 'כסא הכבוד' בחינת 'מקומו של עולם' ששם עקר המנוחה והנחלה, בבחינת "וכסא כבוד ינחלם" וכו'[553]. ועל כן שם במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות על ידי בחינת 'מקומו של עולם': (שלוחין ד, יג)