גדולי הצדיקים אמתיים, אפלו כשמתים על מטתם מתים גם כן על קדוש ה', כי כל ימי חייהם מסרו נפשם על קדוש ה' בכמה וכמה בחינות, מכל שכן בסופם בהסתלקותם ממש:
והם ממשיכים בכל פעם חסדים חדשים ונפלאים מאד, עד שעל ידיהם יכולין לשוב אל ה' ולהמשיך כפרה אפלו להפגומים מאד בפגם הברית ופגם אמונה, בבחינת "יבוא שלום ינוחו על משכבותם וכו', ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף" וכו'[623], כי אפלו אלו יכולין להתקרב על ידי הצדיקי אמת שוכני עפר הנחים על משכבותם בשלום, על ידי החסדים נפלאים שממשיכים בכל פעם ביותר אחר הסתלקותם: (ראשי פרקים להלכות מתנה ה)
[623] ישעיה לז, ב-ג.