הצדיקים אמתיים הנ"ל שיש להם כח להמשיך בעת פשיטותם את ה'אוצר מתנת חנם', על ידי זה יש להם כח גם לאחר הסתלקותם להמשיך עלינו האוצר מתנת חנם, להחיותינו גם עתה בבחינת ה'חסד חנם' הנ"ל:
'כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם'[642], כי 'חיים' הם בחינת החכמה ומחין, ו'מיתה' היא בחינת הסתלקות המחין שהוא החיות. אבל צדיקים גם במיתתם קרויים חיים, כי גם בעת הסתלקות המחין ובעת פשיטותם בחיים חיותם, הם זוכין לקבל ולהמשיך את בחינת האוצר מתנת חנם הנ"ל שהוא גבה וגדול במעלתו מאד מאד, ובכח האוצר מתנת חנם הזה יכולין להחיות את כל העולם, גם לאחר הסתלקותם ממש:
וזה עקר הנחמה על הצרה הגדולה מכל הצרות, שהוא מיתת הצדיקים ששקולה 'כפלים כחרבן בית המקדש' כמו שאמרו רבותינו ז"ל[643]. אבל באמת גם זה בעצמו יתהפך לנו לנחמה כפולה, בכח וזכות הצדיקים הגדולים במעלה מאד מאד, שזוכין דיקא אחר הסתלקותם להמשיך עלינו ביותר בחינת ה'אוצר מתנת חנם', שמשם עקר החיות בעת שמכרחין לבטל מדברי תורה, וכן החיות של האנשים פשוטים ונמוכים לגמרי:
וזה בחינת נחמה בכפלים, כי לא די שאנו זוכין להתנחם על ידי החדושי תורה אמתיים שנמשכו לנו על ידי הצדיקים, שזה עקר הנחמה בחינת "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני"[644], אף גם אנו זוכין לקבל מהם האוצר מתנת חנם, שעל ידי זה אנו יכולין להתנחם ולהחיות עצמנו אפלו בעת שבטלין מדברי תורה, ולקבל גם אז חיות דקדשה גבוה מאד מהתורה הנעלמת בדרך ארץ שהוא בחינת האוצר מתנת חנם הנ"ל:
וזה "נחמו נחמו" וכו'[645] נחמה בכפלים, "כי לקחה מיד ה' כפלים" וכו'[646], שזה בחינת מיתת הצדיקים ששקולה 'כפלים כחרבן בית המקדש', ועל ידי זה דיקא "קול קורא במדבר פנו דרך ה'" וכו'[647], כי על ידי האוצר מתנת חנם הנ"ל, נעשה דרך כבושה במדבר ובערבה ובכל מקומות החרבים והשפלים, ובכל מיני עקמומיות שבעולם יכולין למצא דרך כבושה להתקרב לה' יתברך, והכל בכח וזכות הצדיקים אמתיים שזכו להמשיך האוצר מתנת חנם בעת פשיטותן, וביותר לאחר הסתלקותם כנ"ל: (שומר שכר ד, ז-ט)