קבוץ התלמידים ביחד באהבה ובאחדות גדול גם אחר הסתלקות הצדיק, הוא דבר גדול ויקר מאד, ונתגלין על ידי זה הלכות למעשה הרבה, כי כל אחד מהתלמידים מספר מה ששמע וראה מרבו הלכה למעשה, דהינו הדבורים קדושים ששמע ממנו למעשה, מה שהשיב לו על שאלותיו, ששאל אותו על ענינו ורחוקו מה' יתברך, ואיך ובאיזה דרך גלגל עמו לקרב אותו לעבודת ה', שמאלו הספורים יכול כל אחד להבין ולהשכיל ביותר עצות ודרכים להתקרב לה' יתברך, עד שיזכה להשגות אלהות כל אחד כפי בחינתו:
כי עקר יגיעת הצדיק האמת הוא להמשיך השגות אלהות, ולהאיר בתלמידיו בדרכים נפלאים עד שיוכלו להאיר עוד להלן יותר בתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם לדורות עולם, עד שכלם ידעו את ה':
והצדיק בחיים חיותו, יודע בהשגתו העצומה איך לדבר עם כל אחד ואחד כפי בחינתו, אבל לאחר הסתלקותו, עקר חיותנו על ידי קבוץ התלמידים יחד, וכל אחד מתעורר לה' יתברך כפי הנקדה טובה שהאיר בו הצדיק, וכל אחד מספר מה ששמע וראה ממנו, ועל ידי זה יכולין להחיות את כל העולם כלו לנצח:
וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל על מסכת עדיות שהיא 'בחירתא דכולי ש"ס'[693], כי היא נתחברה מרב קבוץ התלמידים שנתוספו אז (כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'עדיות באותו היום נשנה'[694], הינו בזה היום שנתוספו כמה מאות ספסלי בבית המדרש בעובדא דרבן גמליאל ורבי יהושע), וכל אחד העיד וספר מה ששמע מרבו הלכה למעשה שזהו העקר, וכן הוא בדרכי עבודת ה' גם כן כנ"ל:
וזה בחינת מעלת קדשת בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם בחינת 'מקדש מעט', ועל ידי זה עקר כל קיומינו וחיותינו בגלות הארך הזה, הינו על ידי הקבוץ הקדוש שמתקבצין שם יחד, וכל אחד מתעורר לה' יתברך כפי נקדתו הטובה שהאירו בו הצדיקי אמת, וכל אחד מעיד ומספר מה ששמע וראה מרבו הלכה למעשה, ועל ידי זה נמשך הארת ההשארה הקדושה לנצח: (נזיקין ד, יב-יד)