עקר חטא העגל היה על ידי הערב רב, שהיה 'טינא בלבם על משה ובקשו עלילה לפרש מאחרי המקום'[695], והם הכניסו הטעות[696] לבא לאהרן וכו' ולומר לו "קום עשה לנו וכו' כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו"[697]:
ועקר הפגם נמשך על ידי שלא שמו על לבם להאמין במשה רבנו, שבודאי לא היה יגיעו לריק חס ושלום, ואפלו אם כבר מת ונסתלק באמת, בודאי השאיר השארתו הטובה לנצח אצל תלמידיו. וכמו שראינו בחוש באמת אחר כך, שדיקא לאחר הסתלקות משה זכה יהושע תלמידו להכניס את ישראל לארץ, והכל בכחו של רבו בכח ההשארה הקדושה שקבל ממנו:
ועל כן אפלו כפי טעותם שסברו אז שכבר נסתלק משה, היה להם לבא לאהרן וחור וכו', ולבקש מהם שיוליכו אותם בדרך הישר כפי מה שקבלו ממשה רבם. אבל הם לא בחרו בהאמת, עד שבאו על ידי זה למעשה העגל, כי בודאי כשפורשין מהצדיק האמת ומדרכיו הקדושים, יכולין לבא לעבודה זרה ממש חס ושלום:
ועל כן עסק משה אחר כך ב'מעשה המשכן', ובזה המשיך תקון שאפלו לאחר הסתלקותו, וגם לאחר החרבן, וכשיהיו ישראל נעים ונדים בגלותם, אף על פי כן ישאר השארתו הקדושה ותתקים לנצח, על ידי בחינת המקדש מעט שהם הבתי כנסיות ובתי מדרשות, על ידי הקבוץ הקדוש שמתקבצים התלמידים לשם לדברים שבקדשה כנ"ל:
כי באמת להמשיך 'השגות אלהות', צריכין כמה וכמה צמצומים וכלים קדושים ותקונים נפלאים הרבה, שזה בחינת כל הכלים והתקונים שהיו במעשה המשכן, ומחמת חטא אדם הראשון וקלקולי הדורות, אי אפשר לגמר התקון בשלמות בדור אחד:
ועל כן מתיגעים גדולי הצדיקים בכל דור ודור להמשיך תקונים נפלאים ולהשאיר ברכה אחריהם לדורות עולם, שיהיה בנקל לדור אחרון להשיג אותו יתברך אם ירצו לבקשו, שזה בחינת ההשארה הקדושה שנשאר לנו ממשה רבנו עליו השלום שהוא כלל קדשת ישראל כלל התורה שבכתב ושבעל פה:
ואף על פי כן לא נכנסו ישראל לארץ בימיו, ולא נגמר התקון עדין בשלמות, עד אשר אחר הסתלקותו דיקא בא יהושע והכניס ישראל לארץ, והכל בכח ההשארה הקדושה שקבל מרבו:
ואף על פי כן גם בימיו לא נגמר התקון כי לא נכבשה כל הארץ בימיו, עד שבאו הצדיקים הגדולים אחר כך וגמרו הכבוש, והכל בכח משה ויהושע, עד שאחר כמה וכמה דורות זכו לבנין בית המקדש, הגם שבתוך כך עבר עליהם מה שעבר בימי השופטים והזקנים כמבאר במקרא. ואחר כמה דורות נחרב הבית המקדש, ואחר כך חזר ונבנה וחזר ונחרב, וכל מה שעבר על כל הדורות כלם מאז ועד עתה, ועדין לא נגמר התקון בשלמות:
אך סוף כל סוף יגמר התקון בשלמות במהרה בימינו, והכל בכח ההשארה הקדושה שהשאיר לנו משה רבנו עליו השלום, ובכח ההשארה הקדושה שהשאירו לנו כל הצדיקים הקדושים הבאים אחריו, בבחינת 'משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע' וכו' וכו'[698], כי כל אחד מהמקבלים הקדושים ומכל גדולי הצדיקים, כל אחד המשיך תקונים נפלאים והשאיר השארתו הקדושה לנצח, עד שעל ידי זה סוף כל סוף יגמר התקון בשלמות:
והכל בכח וזכות הקבוץ הקדוש של התלמידים שמתקבצין בכל פעם, ועוסקין בזה להמשיך הארת ההשארה הקדושה שקבלו מרבם לדורות עולם, שזה בחינת מעלת יקרת קדשת ההשארה הקדושה שהשאיר לנו רבי שמעון בר יוחאי, על ידי תלמידיו הקדושים שהוא הזהר הקדוש וכו', אשר על ידי זה כל קיומינו וחיותינו עד עולם 'ובזהר דא יפקון מן גלותא'[699]:
עד אשר אחר כך, אחר דורות הרבה בא האר"י ז"ל הקדוש, והוסיף לגלות נפלאות הרבה בלמודי הזהר הקדוש וכו', וכן בדורותינו אלה זכינו למה שזכינו, על ידי גדולי הצדיקים שהיו מימות הבעל שם טוב ז"ל עד עכשו:
וזה עקר חיותינו ותקותנו, שאנו מחיין עצמנו בההשארה הקדושה שהשאירו לנו גדולי הצדיקים אמתיים על ידי תלמידיהם הקדושים כנ"ל: (נזיקין ד, יג-טו כב)