כל מה שמסבב ה' יתברך בכל הדברים שבעולם הכל בשביל התכלית, כדי שיבא ויגיע מזה איזה דבר להצדיק שהוא ימשיך השגות אלהות על ידי זה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה' וכו'[704]:
וזה שהתפאר רבי חיא 'אנא עבידנא שלא תשתכח תורה מישראל, דשדינא כיתנא ועבידנא רישבא' וכו'[705], שעשה מהם מצודות לצוד חיות ולכתב על עורותיהם ספרי תורות וללמד בהם לתלמידים:
ולכאורה קשה היה לו לקח עורות מוכנים? אך רבי חיא נתכון להתחיל דיקא מסבות רחוקות מאד מהתורה לכאורה, כי כשזרע פשתן לא עלה לשום אדם על דעתו שיהיה זה סבה ועסק לקיום התורה, אך אחר כך כשעשה מזה מצודות וצד חיות וכתב על עורותיהם, אז הבינו למפרע שכל הסבות הרחוקות שעשה מתחלה, הכל היה בשביל קיום התורה:
ובזה דיקא למד דעת את העם לידע ולהודיע ולהודע שכל מה שנעשה בעולם מראש ועד סוף הכל רק בשביל התכלית הזה, כדי שיגיע מזה תועלת לצדיקים המקיימין את התורה, כי הכל נברא ומתקים רק בשביל הצדיקים והתורה, כי לא נברא העולם בשביל לאכל ולשתות או בשביל שאר תאוות חס ושלום, רק הכל נברא בשביל התכלית האמתי הזה להשיג ולהכיר אותו יתברך, שאי אפשר לבא לזה בשלמות כי אם כשעוברין בזה העולם ומקימין את התורה:
על כן צריכין לידע ולהאמין שכל הדברים והסבות שבעולם הקרובות והרחוקות, הכל מסבב ה' יתברך רק בשביל זה:
אבל אין מי שיזכה לזה בשלמות רק הצדיק הדור האמתי על ידי יגיעתו ועבודתו העצומה, על כן צריכין לבקשו ולחפשו מאד, כדי שנזכה על ידו לרפואת נפשנו באמת ולהכניס גם בנו השגות אלהות: (נזיקין ד, כה)
[704] ברכות ו ע"ב; שבת ל ע"ב.
[705] בבא מציעא פה ע"ב: אמר ליה ר' חייא לר' חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל מאי עבידנא אזלינא ושדינא כיתנא וגדילנא נישבי וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא.