צריכין לסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה קדם שזוכין להתקרב להצדיק האמת, ואפלו אחר שמתקרבין צריכין בכל פעם לסבל שפיכות דמים הרבה מאד, והכל הוא לטובה גדולה, כי זה עקר תשובתו ותקונו.
כי הצדיק האמת הוא בחינת 'נקדה העליונה' של ה'אלף', והתלמיד המתקרב אליו הוא בחינת 'הנקדה תחתונה', ועקר ההתחברות וההתקרבות של הנקדה העליונה בנקדה התחתונה הוא על ידי שפיכות דמים ובזיונות שסובלין בשביל ההתקרבות, שעל ידי זה נעשה בחינת ה'ואו' שבתוך האלף ונשלם בחינת האלף, וזוכה לתשובה ולהיות נעשה 'אדם', ולזכות להכלל באדם העליון היושב על הכסא.
ומחמת שצריכין לעשות תשובה תמיד, כי ממה נפשך אם לא היתה תשובתו הראשונה בשלמות בודאי צריך לסבל עדין בזיונות הרבה בכדי שיזכה להשלים תשובתו, ואפלו אם כבר זכה לתשובה שלמה, אף על פי כן צריכין לעשות תשובה על תשובה, כי צריכין לילך בכל פעם ממדרגה למדרגה ולזכות בכל פעם להשגה יתרה באלהותו יתברך, ואז צריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, וכן בכל פעם. ועקר התשובה היא על ידי בזיונות ושפיכות דמים כשזוכה לדם ולשתק ולקבלם באהבה בשביל ההתקרבות לה' יתברך ולהצדיק, על כן באמת צריך לסבל בכל פעם מחדש בזיונות ושפיכות דמים הרבה בשביל ההתקרבות, כי זה עקר תקונו ותשובתו.
ועל ידי זה בעצמו שבאין עליו בזיונות ושפיכות דמים על שהוא אוחז עצמו בהצדיק האמת, מזה בעצמו ראוי לו להבין בברור שעדין יש לו תקוה גדולה ואחרית טוב ונפלא מאד, מאחר שזכה לסבל בזיונות כל כך בשביל לאחז את עצמו בהצדיק האמת, שהוא בתכלית תכלית מדרגת נקדה העליונה, זה עקר תקונו. כי עקר הארת נקדה העליונה בנקדה התחתונה הוא על ידי שפיכות דמים ובזיונות דיקא שסובלין בשביל זה.
ומאחר שהצדיק האמת שהוא בחינת נקדה העליונה אוחז בו בקשר אמיץ וחזק, ומאיר בו על ידי הבזיונות כנ"ל, בודאי יש לו תקוה לעולם, כי הנקדה העליונה יכולה לתקנו בכל מקום שהוא: (ברכת הפירות ה, יא)