הצדיק שעוסק לקרב רחוקים ולעשות בעלי תשובה, בהכרח שיעברו עליו ועל מקרביו כמה מיני מחלקות ויסורים והתגרות וכו' בכל פעם, וכל זה נמשך מ'היכלי התמורות' שרוצים להפיל אותם ולהחליש דעתם:
והתקון לזה על ידי הצדיק בעצמו, כי על ידי כל הנסיונות שעברו עליו ועמד בהם בשלמות, וכל אלו הנסיונות נמשכין גם כן מהיכלי התמורות שמשם כל התאות והנסיונות, ומאחר שעבר בכל בחינות היכלי התמורות ויצא מהם בשלום, על כן יש לו כח לירד לתוך כל היכלי התמורות ולהוציא כל הנפשות משם, כל אחד ואחד מעמק נפילתו כל מי שרוצה להתאחז בו, והוא יש לו כח להפך הכל לטובה, להפך ה'יגון ואנחה' (שהוא בחינת היכלי התמורות שעקר התגברותם על ידי עצבות) לשמחה, ולהפך כל החרפות וכו' לכבוד, שדיקא על ידי החרפות והמחלקות וכו', על ידי זה דיקא יתקרבו להשם יתברך ויזכה לשמחה וכל טוב: (ברכת הודאה ו, לב)