הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֶבְרַיָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי 'אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת' וְכוּ'[217]. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[218] לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, וְאָמְרוּ שָׁם, שֶׁגַּם בְּכָל הַשִּׁשָּׁה יָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עוֹשֶׂה גַּם כֵּן מְלָאכָה כְּדֵי חַיָּיו, וּמַאי נַפְקָא מִינָהּ בְּמַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, הִיא רַק לְקִדּוּשֵׁי וְאַבְדַּלְתָּא:
כְּמוֹ כֵן גַּם לְעִנְיַן 'הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק' עַכְשָׁו אַחַר שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד עַל יְדֵי הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ שֶׁחוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאוֹמְרִים שֶׁמַּאֲמִינִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, וְעַל כֵּן אֵינָם מַאֲמִינִים בְּכֻלָּם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, כִּי אַדְרַבָּא, אָנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם, כִּי רַק מִכַּת הָעוֹסְקִים בְּ'חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת' וּמַעֲמִידִים יְסוֹדוֹת עַל דִּבְרֵי הָאֱפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים אֲרִיסְטוֹ וַחֲבֵרָיו יִמַּח שְׁמָם, וּפוֹנִים עֹרֶף מֵהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מֵהֶם צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּתְנַהֲגִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשׁ וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵיהֶם זַצַ"ל, בְּוַדַּאי אָסוּר לַחֲלֹק עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם:
וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת, הַיְנוּ מִי הוּא 'הַצַּדִּיק הָאֱמֶת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', אֲזַי צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ כָּל הַיָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְיַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם בִּבְחִינַת 'קְדֻשַּׁת שַׁבָּת', וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו. כִּי צָרִיךְ לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִטִּרְדּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי אִם זְמַן מֻעָט כְּדֵי חַיָּיו בְּצִמְצוּם, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֻבְחַר הַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹ:
וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְעִנְיַן אִסּוּר מְלָאכָה רַק כְּדֵי חַיָּיו, אַף עַל פִּי כֵן 'מוֹנֶה שִׁשָּׁה וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי כֵן יִבְחַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת 'שַׁבָּת' לְגַמְרֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בֶּאֱמֶת אֶת 'הַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּנַּ"ל (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל"ד[219]): (שבת ד, יג)
[217] ???
[218] ???
[219] וז"ל: כל זמן שלא זכה האדם לידע מי הוא 'הצדיק האמת' שצריך להתקרב אליו ולהתדבק בו, אזי צריך להאמין ולהתדבק בכל הצדיקים אף על פי שחולקין זה על זה; לא כמו הליצנים שאומרים, שמאחר שחולקים הצדיקים זה על זה, הוא שומע דברי שניהם וחולק על שניהם, כי זהו דברי ליצנות ונוגעין בכפירות, רחמנא לצלן, רק האמת הוא להפך, שצריך להאמין בכולם ולבלי להסתכל כלל על המחלוקת שביניהם, מאחר שכולם מזהירים אותו לקיים 'תורת משה' שבכתב ושבעל פה, כי רק מהאנשים הכופרים ההולכים בדרכי החקירות הרוצים להטות מתורת משה ללמוד חכמות חיצוניות וכו', מהן צריכין להתרחק בתכלית הרחוק, אבל כל מי שמנהיג על פי התורה כפי שמסרו לנו רבותינו הקדושים בגמרא ופוסקים וספרי יראים המיוסדים על פי דבריהם הקדושים, בהם צריכים להתדבק בכולם, כמו שכתוב: "ובו תדבק", ואמרו רבותינו ז"ל: 'הדבק בתלמידי חכמים'.