הַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּכָל עֵת לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְתִּיק מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַדִּינִים וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל (כִּי הַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב'), אָז עַל יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ מֵהַבִּטּוּל עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וּבָזֶה מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּמְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין. אַךְ לִפְעָמִים הַדִּין גּוֹבֵר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַדִּין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁל בְּחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב', רַק מֻכְרָח לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּבִטּוּל גָּמוּר כָּזֶה עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק"[213], וְאָז צְרִיכִין הָעוֹלָם לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה מְאֹד וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמָן הֵיכָן הֵם בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁגָּרְמוּ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בִּשְׁבִילָם, כִּי אָז הַכֹּל תָּלוּי בְּהַדּוֹר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרָיו, שֶׁצְּרִיכִין לָשִׂים עַל לֵב מְאֹד 'הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק', וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי זֶה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מֵהָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק:
כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי מַשְׁאִיר בָּעוֹלָם אֵיזֶה רְשִׁימָה טוֹבָה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְאָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל יְדֵי הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו, שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה אֲזַי מַמְשִׁיכִין 'אוֹר גָּדוֹל' מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל הַגָּמוּר אֶל 'אוֹר הָאֵין סוֹף', עַל כֵּן נִמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל פַּעַם אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא לְהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הַדּוֹר הַטּוֹבִים, בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּאִירָה עַתָּה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת. 'כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[214], וּמַה שֶּׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם, הֵם גּוֹמְרִים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָן דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִכְנֹס לְשָׁם עַד אַחַר 'הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה', וְאָז כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ מֹשֶׁה:
וְכֵן מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לִבְנוֹת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ "וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ" וְכוּ'[215], כִּי תִּקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ עִקַּר הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְשָׁם הוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּבוֹ תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת דָּוִד, וְהַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל שֵׁם דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד"[216]: (תפלת ערבית ד, כ כא)