ק

מִזֶּה שֶׁרוֹאִין שֶׁצַּדִּיק אֶחָד מַכְנִיעַ עַצְמוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אֵין מִזֶּה רְאָיָה שֶׁמִּסְתָּמָא חֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ, רַק שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא עָנָיו יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ': (חיי מוהר"ן סימן ל"ח)