קכ

מִי שֶׁמְּקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לְפָנָיו וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ כַּמָּה דִּבּוּרִים וְסִפּוּרִים וְשִׂיחוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בָּהֶם שׁוּם תּוֹעֶלֶת וְעֵצָה לְנַפְשׁוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אִם יִזְכֶּה יוּכַל אַחַר כָּךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהָבִין לְמַפְרֵעַ לִלְמֹד וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע כְּבָר עֵצוֹת גְּדוֹלוֹת לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁשָּׁמַע מִקֹּדֶם לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים יִהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ אַחַר כָּךְ בְּכָל דִּבּוּר, כִּי אַחַר כָּךְ יִזְכֶּה לְהָבִין וְיֹאמַר זֶה רִמֵּז לִי מוֹרִי אָז בְּדִבּוּר זֶה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִצְמְחוּ לוֹ בְּדַעְתּוֹ רְמָזִים נִפְלָאִים וְעֵצוֹת גְּדוֹלוֹת מִכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע כְּבָר, אִם יָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לָזֶה: (שם סימן תקמ"ד)