קד

הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר וּמִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לִמְנֹעַ מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבּוֹ תָּלוּי שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ וְכָל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְיֵשׁ בּוֹ מַדְרֵגָה וּבְחִינָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר - מִתְגַּבֵּר עָלָיו לְמָנְעוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי אִם הָיָה הוּא מִתְקָרב מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה נִצְמָח מִזֶּה טוֹבָה וְתִקּוּן לִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת: (שָׁם)