קטז

קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק אֲזַי לִבּוֹ אָטוּם וְאָזְנָיו סְתוּמִים וְעֵינָיו עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֵצוֹת, אֲזַי נִפְִתָּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה: (שָׁם)