ריז

עַכְשָׁו בְּסוֹף הַגָּלוּת שֶׁכְּבָר סָמוּך אֶל הַקֵּץ מְאֹד, וְאָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְלִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָז יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, עַל כֵּן הִתְגַּבְּרָה הַיְרִידָה וְהַהַסְתָּרָה מְאֹד מְאֹד עַד אֲשֶׁר נִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם. כִּי הַשֶּׁקֶר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וְכָל מַה שֶּׁחָטָא וּפָגַם, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְפָּאֵר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁהוּא הִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיוֹדֵעַ חָכְמוֹת חֲדָשׁוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וְרוֹצֶה לִמְלֹךְ וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְאוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת: (שָׁם)