שיא

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּיוֹתֵר, וּפְגָמָיו וְקִלְקוּלָיו וְהִתְרַחֲקוּתוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ עָצוּם מְאֹד, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת גַּם אוֹתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר - הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר: (שָׁם)