שכד

סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה מְעִנְיַן הַטָּעוּיוֹת וְהַנְהָגוֹת זָרוֹת וְדֵעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת כָּזְבִיּוֹת לְהִפּוּךְּ מִן הָאֱמֶת שֶׁנִּשְׁתַּבְּשׁוּ בָּהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם, אַחַר בִּלְבּוּל הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁהָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי, וְנִתְהַוּוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ מְאֹד מְאֹד עַל יְדֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. וְהִנֵּה כַּת אַחַת טָעוּ וְאָמְרוּ שֶׁזֶּה שֶׁאוֹכֵל מְעַט וְאֵינוֹ נִיזוֹן מִמַּאֲכָלִים שֶׁל שְׁאַר בְּנֵי אָדָם, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ. נָפַל אֶצְלָם הָאֱמֶת, עַד שֶׁבָּחֲרוּ בִּצְבוּעִים וְשַׁקְרָנִים הַמִּתְדַּמִּים עַצְמָם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמַרְגִּילִים עַצְמָם לֶאֱכֹל מְעַט מֵחֲמַת גַּדְלוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ, כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל יְדֵי זֶה, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה הַדָּבָר חָשׁוּב עַכְשָׁו, וּבִשְׁבִיל זֶה מְקַבְּלִין אוֹתָם לְרַבִּי וּמַנְהִיג כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁאוֹכֵל מְעַט, בְּדַקּוּת, בְּחֵן שֶׁל שֶׁקֶר!: (שָׁם)