שכט

אֶחָד אָמַר לְפָנָיו שֶׁהָיָה נַיְיחָא לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שַׁבָּת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְגַם אֵין לוֹ אַכְסַנְיָא טוֹבָה לֶאֱכֹל וְלָלוּן, וּמֵחֲמַת זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל מְאֹד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, עַל כֵּן הָיָה טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בִּזְמַן אַחֵר וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אִם לֶאֱכֹל, אִם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל. אִם לִישֹׁן, אִם שֶׁלֹּא לִישֹׁן. אִם לְהִתְפַּלֵּל, אִם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל [הַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי]. אַךְ וְרַק שֶׁתִּהְיוּ אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה." אִם קָשֶׁה מַה שֶּׁהִקְפִּיד כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא, הֲלֹא בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה קָשֶׁה עוֹד קֻשְׁיָא זֹאת גַּם כֵּן: (שָׁם)