שפח

אָחִי, אָחִי, לִבִּי וּבְשָׂרִי, עַתָּה עַתָּה כְּבָר הִגִּיעַ הָעֵת וְהַשָּׁעָה שֶׁתַּעֲמִיק מַחֲשַׁבְתְּךָ לַחְשֹׁב וְלַחְשֹׁק לְהוֹצִיא לַפֹּעַל תַּבְעֵרַת לִבְּךָ הַטּוֹב הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ עַד לֶב הַשָּׁמַיִם לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בָּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת, לְהָאִיר בְּלִבָּם אוֹר הַצַּדִּיק הַמֵּאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם בָּעוֹלָם שֶׁנִּמְצָא עַכְשָׁו אֶצְלֵנוּ חָכָם אֱמֶת נוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם, שֶׁגִּלָּה מַעְיָנוֹת שֶׁל עֵצוֹת וְתִקּוּנִים וַחֲסָדִים נִפְלָאִים וְנֶעֱלָמִים עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלּוּ מִימוֹת עוֹלָם, שֶׁמְּטַהֲרִים מִכָּל הַלִּכְלוּכִים וּמִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ כָּל הָעוֹלָם לָבוֹא נְקִיִים לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְקַבֵּל הָאוֹצָרוֹת מַתְּנַת חִנָּם אֲשֶׁר הֵכִין לָהֶם הַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהֶם: (שָׁם)