תיט

הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין שׁוּם קְבִיעוּת בָּזֶה הָעוֹלָם, וּבְהֶכְרֵחַ לָזוּז מִכָּאן בְּהַעֲבָרַת רֶגַע קַלָּה, כִּי כָּל הַזְּמַן אֵינוֹ נֶחְשָׁב אֲפִלּוּ לְרֶגַע לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ הֵיטֵב אֶל פְּרִיחַת הַזְּמַן יוֹתֵר מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וּצְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת עַצְמוֹ. הִזָּהֵר וְהִזָהֵר וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח בְּכָל עֵת עֹצֶם הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁחָמַל עָלֶיךָ ה' יִתְבָּרַךְ לְקָרְבְךָ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל זֶה: (שָׁם)