אָמַר, הֲלֹא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה - אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ. מַה לָּכֶם לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים רַק לָתֵת אֲבָנִים וְסִיד, וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּיבַת "בִּנְיָנִים" כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח נִפְלְאוֹת תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָנִים הַנּוֹרָאִים שֶׁבּוֹנֶה מִזֶּה.
וְאָמַר, הֲלֹא אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים וְרָצִים אַחֲרַי לְקַבְּלוֹ. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל. וְהֵשִׁיב, עִם הַפֶּה וְהַלֵּב צְרִיכִים לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ: (שָׁם)