(קיב)

פַּעַם אַחַת בָּא מוֹשֵׁל הָעִיר אוּמָן עִם אִשְׁתּוֹ וְעוֹזְרָיו לְבַקֵּר אֶת הַקְּלוֹיְז שֶׁנִּבְנָה אָז בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, כְּשֶׁנִּכְנָס פְּנִימָה רָאָה אֵיךְ אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַקְּלוֹיְז עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּכַפַּיִם פְּרוּשׂוֹת לַשָּׁמַיִם וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה כְּבֵן הַמִתְרַצֶה פְּנֵי אָבִיו, וּמְאֹד מְאֹד הִתְרַגֵּשׁ מִזֶּה הַמּוֹשֵׁל עַד שֶׁאָמַר לְהַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: אִלּוּ הָיִיתִי גָּא-ט (אֱלֹקִים) וְהָיָה מִתְחַנֵּן אֵלַי כָּכָה - הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ מִיָּד כְּכָל מְבֻקָּשׁוֹ. וְהַמִּתְפַּלֵּל הַזֶּה, הָיָה רַבִּי מֶנְדֶלִי הַנַּ"ל. (שָׁמַעְתִּי מֵר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל)