כידוע שהרב הגאון מורנו הרב ר' נחמן מטשערין ז"ל כשהיה באומן בראש השנה לא היה משיב שום דבר לשואליו בדבר הלכה כשארע איזה שאלה, באמרו שרק את עצמו הביא לאומן אבל הרבנות השאיר בטשערין. וגם אמר שאין להתפאר כלל בגדלה אצל רבנו ז"ל משום "אל תתהדר לפני מלך" ואומר רבנו ז"ל בתורה כ' שהוא בחינת ארחא מליא דלא אתחזיא, עין שם.
פעם בחזירתו לביתו אחר ראש השנה בא לו ללון בדרך באיזה אכסניא וארע שם איזה שאלה של כשרות על איזה עצם, וגם שם לא רצה להשיב כי הרבנות עדיין נשארה בטשערין, ואמר להם תשאלו את הבעל-עגלה, שהיה מאנשי שלומנו, וכאשר יגיד לכם כן תעשו, והבעל-עגלה הכשיר את השאלה. והרב הנ"ל לא פקפק כלל בפסיקתו ואכל ושתה מהאוכלין בלי שום חשש. ושאר אנשי החבורה הנלוים אליו כשראוהו אוכל גם הם אכלו עמו. (שמעתי מר' אליהו חיים רוזין ז"ל)
אמר הכותב: כנראה שהכיר היטב הרב את הבעל עגלה שהוא למדן נסתר או צדיק נסתר שאחרים לא הכירוהו, ולכן הרהיב בנפשו לאכל על פיו. ועין בגמרא (סנהדרין יח:) בענין שלשה רועי בקר שפסקו על פיהם. או יכול להיות שמעיקרא דדינא לא היה בכלל שאלה על העצם, ממילא לא חשש מה שיאמר הבעל-עגלה וכו'.